זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

לבונה

לְבוֹנָה

על פי הרמב"ם, זיהוי הלבונה ברור, ולכן הוא לא התייחס לכך באופן מפורש. הוא מזכיר את הלבונה אגב פירושו לשם "לבאן" (لبان).[1] גם בביאור סממני הקטורת שבמקדש הוא מזהה את כל המרכיבים מלבד הלבונה,[2] אך ב"משנה תורה" הוא מציין את השם "לבאן".[3]

הלבונה נקראת בערבית "לֻבַּאן" או "כֻּנְדֻּר",[4] עצי בשמים מן הסוג "בּוֹזְוֶלְיָה" (Boswellia), הגדלים במזרח אפריקה, בחצי האי ערב ובהודו. חריצת גזע העץ גורמת הפרשת מוהל חלבי מן העץ, והמוהל מתייבש ומתגבש לטיפות שרף. "לבונה זכה" היא כנראה שרף טהור נקי. ויש מי שסבור שמדובר בלבונה שמופקת מעצים בעלי שרף לבן משובח (כגון B. sacra),[5] שלא כמו השרף החום-שחור שמופק ממינים אחרים. שרף הלבונה נחשב סממן הקטורת השכיח ביותר בעולם העתיק לצורכי קודש וחולין: מוגמר, הפגת ריח רע, ניקוי,[6] רפואה[7] ועוד. הרמב"ם פסק שעל ריח הלבונה מברכים "בורא עצי בשמים".[8]



[1].למשל, פהמ"ש זבחים יג, ו; הקדמה למסכת מנחות; מנחות א, ב; שם ב, ב; שם      ג, ו.

[2].פהמ"ש כרתות א, א. אפשר להניח שזה הסממן הברור והידוע ביותר מכל              סממני הקטורת, ובנוגע לסוגיה זו כתב שם: "אבל בפירוש שמות הללו, הרי              יש מהם שהוא מפורסם ומהם שיש בהם מחלוקת".

[3].הלכות כלי המקדש ב, ד.

[4].רמב"ם, ביאור, מס' 188.

[5].ראו ראב"ם, פירוש, שמות ל, לד: לבן נקי.

[6]. הלכות שבת כב, יג.

[7].ראו למשל הלכות מכירה יד, ב: "אבל העיקרין כגון החמס והקשט והלבונה              וכיוצא בהן".

[8].הלכות ברכות ט, ו.

toraland whatsapp