זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

מרור

מָּרוֹר

המרור הוא הירק החמישי והאחרון ברשימת מיני הירק שנזכרו במשנה שבהם אדם יוצא חובתו בפסח. מן העובדה שהמרור נזכר במשנה בלשון יחיד (ולא כלשון התורה: "מְרֹרִים" (שמות יב, ח; במדבר ט, יא) עם מיני הירק האחרים, אפשר ללמוד שהוא גם שם פרטי וגם שם קיבוצי: "מרורים האמורים בתורה הן החזרת והעולשין והתמכה והחרחבינה והמרור. כל אחד מחמשת מיני ירק אלה נקרא מרור".[1]

הרמב"ם מתאר את המרור כך: "חסת בר (כ'ס ברי), מרה מאוד".[2] מעתיקים מאוחרים שיבשו את דבריו והפכו את "כ'ס ברי" ל"כוסברתא".[3] מכל מקום, ייתכן שכוונתו לחַסַּת הַמַּצְפֵּן (Lactuca serriola=L. scariola), שנקראת גם היא בערבית "ח'ס" (=חסה),[4] וטעמה מר מאוד. ככל הנראה ממנה בויתה החסה התרבותית (Lactuca
sativa
). עם זאת, כבר פירשו פירושים אחרים לזיהוי ה"מרור" שבמשנתנו, [5]כמו מרור הגינות (Sonchus oleraceus), וקשה להכריע באופן מוחלט למה התכוון הרמב"ם. אפשר שכאשר הזכיר ב"משנה תורה" את המרור שנהגו לגדל בערוגות קטנות כמו שאר הירקות, התכוון דווקא למין התרבות.[6]



[1].הלכות חמץ ומצה ז, יג.

[2].פהמ"ש פסחים ב, ו. השוו הערוך, ערך מר: "חזרת יער".

[3].מופיע כבר בפירוש המאירי לפסחים, עמ' קכד; פירוש רבי עובדיה מברטנורא למשנה, פסחים ב, ו, ובגרסה הנדפסת; ודברי הר"י קאפח, שם, הערה 34. על חוסר ההיגיון ב'זיהוי' זה כבר עמד הבית יוסף בטור, או"ח תעג, ה.

.[4]J.E. Dinsmore & G. Dalman, "DIE Pflanzen Palästinas", Z.D.P.V 34 (1911), p. 164 (להלן: דינסמור ודלמן). אפשרות נוספת היא, שמדובר במין חסה רתמית (Lactuca saligna), ראו: G. Dalman, Arbeit und Sitte in Palästina, I/2, Gütersloh 1928, p.347 (להלן: דלמן, עבודה).

[5].ראו בהרחבה: עמר, מרורים, עמ' 47-40.

[6].הלכות כלאים א, ט.

toraland whatsapp