המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
הרמב"ם מזהה את המתיק עם ה"חנט'ל" (حنظل),[1] אבטיח הפקועה (Citrullus
colocynthis). לצמח פרי דמוי אבטיח קטן, בעל ציפה מרה ורעילה שמשתמשים בה לרפואה. הרמב"ם מסביר שהשם "מתיק", מלשון מתיקות, מצביע למעשה על תכונתו ההפוכה: "כמו שקורין לסומא סגי נהור".[2] צמח זה מובא גם בהקשר ל"פקועות" ול"ירקות חמור", ראו בערכיהם.
פירותיו של אבטיח הפקועה מופיעים בקיץ. בתחילה צבעם ירוק עם כתמים לבנים, ובשלהי הקיץ הקליפה העבה מתייבשת ומתקשחת ונעשית צהובה; זה הסימן שנזכר במשנה: "עד שייבש המתיק",[3] ואפשר שזו כוונת הרמב"ם ב"משנה תורה" במונח "משיקשור המתיק".[4] הדברים מבוססים על פירוש התלמוד הירושלמי, המזהה את המתיק עם "פקועה": "שיבש המתוק – פקועה. א"ר מנא ההן פקועה דבקעתא. משיקשר משיעשה קשרין קשרין. אמר רבי חנניה מכיון שנתקשר בו קשר העליון מיד הוא יבש".[5] ייתכן שאת המונח "יקשר" יש להבין בהוראה של קליפה, כמו בערבית (قشر), כלומר, תחילת התייבשות הפרי שקליפתו נעשית נוקשה ועבה.[6]
[1].פהמ"ש שביעית ג, א; שם ט, ו.
[2].פהמ"ש שביעית ג, א. השווו שם פסחים א, א.
[3].פהמ"ש שביעית ט, ו.
[4].הלכות שמיטה ויובל ב, א.
[5].שביעית ג א, לד ע"ג. כך מובא אצל הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל ז, יז: "עד שייבש המתיק".
[6].השוו לפירוש הרא"ש לשביעית ג, א: "פרש בירושלמי משיעשה קשרים קשרים כשמתחיל להתייבש מתעבה ומתקשר".
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
