זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

פואה

פואה

פואת הצבעים

פוֹאָה

הפוֹאָה נזכרת במשנה בין סממני הצביעה. הרמב"ם מזהה אותה בשם הערבי "אלפֻוַהּ" (فوة),[1] ובדרך כלל הכוונה היא לפּוּאַת הַצַּבָּעִים (Rubia tinctorum), צמח רב-שנתי בעל עלים הערוכים בדורים, ופירותיו הבשלים שחורים. בעבר גדל כצמח תרבות, ונחשב אחד מצמחי הצביעה החשובים בעולם העתיק. מקנה השורש שלו הפיקו צבע אדום, ובעיקר את הצִבְעָן אֲלִיזָרִיןAlizarin) ). בצמח השתמשו גם לריפוי,[2] למשל בטיפול באבנים בכליות.

הרמב"ם מסביר ש"פואה של עידית" היא המין ה"טוב", ואילו "פואה של צלעות" היא הפואה ששורשיה העמיקו בקרקע, ואי אפשר לעוקרה אלא בקרדומות של ברזל.[3] המין הטוב הוא פואת הצבעים, ואילו המין השני מתאים לפואה מצויה (Rubia tenuifolia), מטפס הגדל בר בחורש הים תיכון. גבעולי הצמח נראים רבועים בחתך, ומשורשי הצמח אפשר להפיק צבע בגוון חום-כתום, אך איכותו נמוכה מאיכות צבע המין התרבותי.



[1].פהמ"ש שביעית ה, ד; שם ז, ב; שבת ט, ה.

[2].הלכות שבת כא, כא.

[3].פהמ"ש שביעית ה, ד.

toraland whatsapp