זיהוי הצמחים

קפלוטות

זנים של שום הכרש (כראת'), מתוך חיבורו של דיוסקורידס בתרגום הערבי (כ"י ספנסר, מאה שתים עשרה)

קַפְלוֹטוֹת

הקַפְלוֹטוֹת מזוהות אצל הרמב"ם עם "אלכראת' אלשאמי" (كراث الشامي), כלומר – הכראת של ארץ ישראל.[1] לדעתו, הכְּרֵישִׁין והקַפְלוֹטוֹת הם שני זני תרבות של כרישין, הדומים זה לזה: הראשון הוא בלא ספק שום הכרש (Allium
porrum), שום שגידלו אותו בעיקר לצורך אכילת טרפי העלים והגבעול המדומה. הקפלוטות של ארץ ישראל תוארו רבות בספרות הערבית בימי הביניים, ופירוש המילה קפלוט הוא "ראש". זהו זן של שום כרישה שגבעולו (המדומה) קצר יותר, אך הוא ניכר בבצל גדול שנאכל.[2] כיום הוא נקרא "שום הכראת" (Allium ampeloprasum var.
kurrat),[3] והוא או שום הכרש מזוהים עם הצמח המקראי "חָצִיר" (במדבר יא, ה). למעשה, גם בימי הביניים נקראו שני הזנים בשמות נרדפים אלו.[4] וראו גם בערכים: חציר וכרישין.