המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
המשנה מונה מאכלים שונים שצריכים הכשר כדי לקבל טומאה באמצעות משקה וצריכים מחשבה לייחדם לאכילה, ובהם "שאר ירקות השדה ושמרקעין ופטריות". הרמב"ם מסביר ש"שמרקעין" הוא: "בצל דק חריף מאוד משתמשין בו לרפואה".[1] כלומר, הוא נמנה עם צמחי בר או מזונות בעלי ערך תזונתי נמוך, או שבשל חריפותם הם אינם מתייחדים כמאכל אדם, ולכן הם צריכים מחשבה. כך גם הביא הרמב"ם להלכה: "ושאר כל ירקות השדה כגון שמרקעין והבצלים הקשים ביותר והפטריות... צריכין מחשבה בכפרין".[2]
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
