זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

שקמה

שקמה

פירות השקמה

שִׁקְמָה

השִׁקְמָה או "בנות שקמה", בערבית: "גֻּ'מַיְז" (جميز),[1] עץ גדול בן סוגה של התאנה (Ficus sycomorus). השקמים נחשבו מין תאנה שערכה פחות, ובלשון הרמב"ם: "תאנת בר [תין ברי]".[2] הפגות נכללו ב"פירות שחזקתן מן ההפקר", והן פטורות מן הדמאי.[3] פירות אלה נקראים "גְמָזִיוֹת"º.[4] למעשה, טיפוח השקמה בתרבות החקלאית הקדומה היה בעיקר לצורך העצה.

לעץ מערכת שורשים ענפה,[5] ובגזעו ובענפיו הישרים השתמשו לבנייה ולייצור כלים. תהליך הפקת קורות השקמה נעשה על ידי כריתת הגזע. צמיחת הגזע הראשונה לפני קציצתה נקראת "בתולת שקמה",[6] וגדם העץ, דהיינו הקורה, נקרא "סְדָן שלֶשִׁקְמָה".[7]

תהליך הכריתה מעורר צמיחה של הנצרים שמפתחים קורות ישרות, והם למעשה ה'יבול' החשוב ביותר של העץ (יותר מפירות "בנות שקמה"), ולכן הדבר נאסר בשנת שביעית.[8] מִשְטח הגזע הכרות הרחב שסביב כל היקפו צומחים ענפים עשוי להוות בית קיבול שבו אפשר לשתול ירקות, אך אסור לעשות כן בשל איסור כלאיים.[9]

Shikma2
עץ שקמה (מימין) וגזע כרות וענפים ישרים שצמחו ממנו


[1].פהמ"ש דמאי א, א; כלאים א, ח.

[2].למשל, פהמ"ש דמאי א, א; שביעית ד, ה; בבא מציעא ט, ט; בבא בתרא ב, יא.

[3].הלכות מעשר יג, א.

[4].פהמ"ש פסחים ד, ט; הלכות תרומות ג, ג.

[5].פהמ"ש בבא בתרא ב, יא.

[6].פהמ"ש שביעית ד, ה.

[7].פהמ"ש כלאים א, ח.

[8].הלכות שמיטה ויובל א, כא.

[9].הלכות כלאים ב, יא.

toraland whatsapp