ב'אמונת עתיך' 95 (שבט תשע"ב, עמ' 57-54, ובתוספת דברים בשו"ת שאגת כהן, ח"א סי' לח) פורסם מאמרי 'חללות בהזרעה מלאכותית'. במאמר זה הובא ספקו של הגרש"ז אויערבאך, אם בן של כהן וחללה (כגון כהן שנשא אישה גרושה, שמייד לאחר שבא עליה בפעם הראשונה היא הופכת לחללה) שנולד מהזרעה מלאכותית, דינו ככהן כשר או כחלל. במאמר הובא, שפשט דברי הגמרא[1] הוא שבן של כהן וחללה הוא חלל עקב מעשה העבירה (ביאה אסורה) שנעשה ביצירתו, ולא עקב העובדה שנולד לאם חללה. אף על פי כן, ב'חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם'[2] מבואר, שהחללות נוצרת לא רק עקב ביאה אסורה, אלא עקב העובדה שהוולד נולד לאב כהן ולאם חללה. לפי זה, גם אם הוא נולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית ולא כתוצאה מביאה אסורה, עדיין דינו כחלל.[3]
במאמרי הנ"ל הראיתי, שדברי ר"ח הלוי סותרים לכאורה את דברי הרמב"ם,[4] שתלה את החללות ב'טיפת עבירה', כשכאן לא היה מעשה עבירה. אף על פי כן, כיוון שהורה זקן (הגרש"ז אויערבאך), וכדי שלא לתת יד לעוברי עבירה שמחפשים דרך לעבור עבירות מבלי לפגוע בזרעם, כתבתי במסקנת הדברים שיש להתייחס לוולד כזה כאל ספק חלל, ולתת עליו חומרי כהנים וחומרי חללים – מצד אחד אסור לו להיטמא למתים ולשאת נשים פסולות לכהונה (כדין כהן כשר), אך מצד שני אין לתת לו לעלות לתורה ראשון ולשאת את כפיו (כדין חלל).
והנה, העירני תלמידי, הרב ישראל מאיר סבתו, שלדברי ר"ח הלוי יש מקור קדום מפורש מאחד הראשונים הקדומים, הפירוש המיוחס לרבנו גרשום מאור הגולה[5] לתמורה. הגמרא[6] עוסקת בכהן גדול שנשא אלמנה ומצטטת את המשנה (קידושין סו ע"ב): 'כל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הוולד הולך אחר הפגום', וכך כתב רבנו גרשום (תמורה ו ע"א): 'הוולד הולך אחר הפגום. היינו אחר האלמנה והגרושה, ונעשה חלל'. הרב חיים סבתו ('טוב עין', עמ' 158), דייק מדברי רבנו גרשום את הדברים הבאים:
לדעת רבנו גרשום, בת שנולדה מכהן שבא על הפסולה לו, אינה נעשית חללה מכוח הביאה, אלא מכיוון שהאם נעשית זונה[7] בביאה זו, והוולד הולך אחר הפגום.
דהיינו בסופו של דבר, לדעה זו, מה שיוצר את החללות אצל בן של כהן וחללה, אינו מעשה האיסור שנעשה בביאה, אלא שחללה מעבירה את הפגם שיש בה לבנה (ובתנאי שאביו כהן, כדברי ר"ח הלוי).[8] אם כן, אין כאן רק מחלוקת לכאורה בין הרמב"ם לבין אחד מהאחרונים, אלא מחלוקת ראשונים קדומה בשאלה האם ניתן להעביר חללות מאם לבנה גם ללא מעשה עבירה, או שחללות ביצירת ולד עוברת רק כתוצאה ממעשה עבירה או מאב לבנו.
מעתה, מתחזקת מסקנתנו במאמר זה, שוולד שנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית (או הפריה חוץ גופית) לכהן שחי עם אישה פסולה לכהונה באיסור, דינו כספק חלל, ואף על פי שלא נעשתה עבירה ביצירתו, הוא אינו יכול להיות כהן כשר.
[1]. קידושין עז ע"א.
[2]. רבנו חיים הלוי על הרמב"ם, הל' איסורי ביאה פי"ז ה"ב.
[3]. ראה בהרחבה בשו"ת שאגת כהן הנ"ל, כיצד ר"ח הלוי מיישב את דבריו עם דברי הגמרא בקידושין, ומדוע הוכרח לטעון כן.
[4]. רמב"ם, הל' איסורי ביאה פי"ט ה"ז.
[5]. ראה מאמרו של אברהם עפשטיין, 'פירוש התלמוד המיוחס לרבנו גרשום מאור הגולה', נטועים ו, תש"ס, עמ' 133-107 (תרגום לעברית של המאמר המקורי שפורסם בגרמנית בשנת 1896), שפירוש זה לא חובר על ידי רבנו גרשום עצמו, אלא על ידי חכמי מגנצא שחיו בתקופתו של רש"י. אולם עדיין מדובר בפירוש קדום מאוד.
[6]. תמורה ה ע"ב.
[7]. לכאורה צריך לומר: חללה.
[8]. ראה שם בטוב עין, שהר"ח סבתו הראה שדברי הפירוש המיוחס לרבנו גרשום חולקים על הרמב"ם בפירוש המשנה לקידושין פ"ג מי"ג. הדבר מתאים לשיטתו של הרמב"ם שראינו שם, שלכאורה חולקת על דברי ר"ח הלוי.
עוד בקטגוריה רפואה והלכה
האם מגפת הקורונה מוגדרת כמגפה מבחינה הלכתית?
מבחינה הלכתית יש לבחון אם מגפת הקורונה המשתוללת כיום בארץ ובעולם מוגדרת כמגפה, או לחילופין כחולי נקודתי. לשאלה זו השלכות...
סדר קדימויות להקצאת משאבי החייאה על פי ההלכה – תגובה לנייר העמדה של משרד הבריאות
בעקבות נגיף הקורונה, העולם כולו עובר טלטלה. אחת הבעיות הקשות בנושא הוא עניין המחסור במכונות הנשמה, כיום בישראל המצב אינו...
