לוח חיוב מעשר שני תשפ"ו

שנת תשפ"ו הינה השנה הרביעית משנות השמיטה, ולפיכך יש להפריש בה מעשר שני ולא מעשר עני. יש לוודא שיש לאדם מטבע ובה מספיק פרוטות לכל החילולים. בבית האוצר של מכון התורה והארץ, למנויים יש 20 פרוטות ל20 חילולים מדי יום. כמו כן ישנה פרוטה חמורה, והידורים נוספים בחילול מעשר שני¹.

בירקות יתחייבו הירקות הנלקטים בין א' בתשרי תשפ"ו לא' בתשרי תשפ"ז. 

בפירות חיוב מעשר שני הוא בפירות החונטים בין ט"ו בשבט תשפ"ו לטו בשבט תשפ"ח. 

באתרוג הולכים אחר לקיטה לעניין מעשרות. לפיכך יתחייבו במעשר שני הפירות שילקטו בין ט"ו בשבט תשפ"ו לט"ו תשפ"ח. 

בשאר ההדרים הסתפקו האם דומים לאתרוג והולכים בהם אחר לקיטה או לפי חנטה כשאר הפירות, לפיכך בפירות שנקטפו לאחר טו בשבט אך חנטו לפניו צריך להתנות בזמן ההפרשה כמפורט להלן.

בתבואה (5 מיני דגן וקטניות) יתחייבו אלו שהגיעו לשליש גידול גרגר בין א' בתשרי תשפ"ו לא' בתשרי תשפ"ח.

כהדרכה כללית ועל מנת להימנע מהפרשה מוטעית, יש לומר את נוסח ההפרשה כפי שייסד מרן הרב קוק זצ"ל, וכפי שמופיע בנוסח ההפרשה של בית האוצר. בפיסקה העוסקת בהפרשת מעשר שני יש לומר: "...הרי הן מעשר שני ואם צריך מעשר עני הרי הן מעשר עני". בנוסח זה אנו מתנים שהפירות יהיו מעשר שני או עני, בהתאם לדינם. מכיוון שפעמים רבות איננו מודעים באופן מדויק לשנת החיוב המדויקת, מומלץ לומר נוסח הפרשה זה בכל הפרשה של פירות וירקות בכל השנים, ובפרט בשנת תשפ"ו.

למידע יישומי לשנת תשפ"ו, שנת מעשר שני:
 לחץ כאן למאמר קצר של הרב אוירבאך, ולחץ כאן למאמר יותר מפורט של הרב אחיטוב. 

 

	שלב הגידול הקובע	תשפ"ו		תשפ"ז
		תשרי -    טו בשבט	טו בשבט- אלול	תשרי- טו בשבט
פירות האילן	חנטה (בזית שליש גידול)	חנט בתקופה זו חייב במעשר עני	חנט בתקופה זו חייב במעשר שני	חנט בתקופה זו חייב במעשר שני
ירקות	לקיטה	נלקט בתקופה זו חייב במעשר שני	נלקט בתקופה זו חייב במעשר שני	נלקט בתקופה זו חייב במעשר שני
תבואה	שליש גידול	הגיע לשליש גידול בתקופה זו- חייב במעשר שני	הגיע לשליש גידול בתקופה זו- חייב במעשר שני	הגיע לשליש גידול בתקופה זו- חייב במעשר שני
אתרוג	לקיטה	נלקט ר"ה-טו בשבט: חייב    במעשר עני.  נלקט ט"ו בשבט-אלול: חייב  במעשר שני.		נלקט בתקופה זו חייב במעשר שני

 

1: לוח מועדי חיוב מעשר עני בפירות

מרבית הפירות חונטים בתקופת האביב והקיץ, לאחר טו' בשבט. לפיכך, יתחייבו במעשר שני הפירות שיקטפו באביב-קיץ תשפ"ו ובסתיו-חורף תשפ"ז, בהתאם למועד הקטיף המקובל של כל פרי כפי שמופיע בטבלה להלן. בפירות הנרכשים בשוק, תתכן תוצרת שנשמרה בקירור ולפיכך מומלץ להתנות החל מיבול תשפ"ו ועד סוף תשפ"ז, כפי שמופיע לעיל.

*עשויים להיות זנים מסוימים או אזורים בהם ישנה חנטה גם בחורף (עיין סעיף 2)

2: לוח מועדי חיוב מעשר שני בפירות החונטים בחורף (בסמוך לט"ו בשבט)

ישנם פירות שמועד החנטה שלהם עשוי להיות בסמוך לט"ו בשבט כגון שסק ושקד. לפיכך עשויים להיות פירות שיקטפו באביב-קיץ תשפ"ו אולם חנטו לפני ט"ו בשבט תשפ"ו (ולפיכך חייבים במעשר עני), לכן, למעשה יש להתנות על פירות אלו בתשפ"ו בהתאם למפורט במבוא. (בטבלה מוצגים המינים הנפוצים, אולם יכולים להיות זנים מיוחדים שחונטים סביב טו' בשבט גם בפירות אחרים)

 

3: לוח מועדי חיוב מעשר שני בפירות הדר

בפירות הדר קיים ספק האם החנטה קובעת או הלקיטה, מלבד אתרוג בו נפסק שהלקיטה קובעת. לפיכך, יתכנו פירות החייבים במעשר שני כבר בט"ו בשבט תשפ"ו. לכן, יש להתנות על פירות הנלקטים החל מט"ו בשבט תשפ"ו ועד סתיו תשפ"ז. בפירות השוק יתכן שיווק תוצרת מקירור ולפיכך מומלץ בשוק להתנות עד סוף תשפ"ז.

 

4: לוח מועדי חיוב מעשר שני בירקות

בירקות, יתחייבו במעשר שני הירקות הנלקטים בין א' תשרי תשפ"ו לא' תשרי תשפ"ז. הקטיף בירקות עשוי להיות במועדים שונים בהתאם למועד השתילה, וכל תוצרת ביתית שתיקטף בין א' תשרי תשפ"ו לא' תשרי תשפ"ז תתחייב במעשר עני. באשר לפירות הנקנים בשוק, כיום, השתנה מאוד אופן גידול הירקות ורבים מהם גדלים כמעט בכל השנה, או מאוחסנים זמן ארוך ולפיכך קשה לדעת בפירות השוק מאיזה שנה הם. בטבלה מודגשים כמו כן מספר מיני ירקות שמקובל לאחסנם לזמן ארוך. חלקם עשויים להגיע לשוק אפילו כשנה לאחר הקטיף.

בכל מקרה, מומלץ להתנות כמפורט לעיל בכל הפרשה של פירות או ירקות, בכל השנים ובפרט בשנת תשפ"ו בתוצרת ביתית או בתוצרת מהשוק.

 

איחסון קצר - מספר שבועות, איחסון בינוני - מספר חודשים, איחסון ארוך - למעלה מחצי שנה

במיני קטניות (כדוגמת אפונה, חומוס וכד'), קובע שליש גידול הגרגר, לפיכך במידה ושליש הגידול יתרחש בין א' תשרי תשפ"ו לא' תשרי תשפ"ז, יתחייבו הקטניות במעשר שני.

אם מדובר בפרי הנאכל בתרמילים כגון שעועית ירוקה, דינה הוא כירק ולא כקטנית.

 

---