מכירה ופדיית אמה העבריה

השאלה: ב"ה למכון התורה והארץ שלום כבוד הרב רש"י שמות כא ח לעם נכרי לא ימשל למכרה - אינו רשאי למכרה לאחר, לא האדון ולא האב : ספר החינוך מצוה מג - מצות יעוד של אמה עבריה. ..ושהאב יכול למכרה כמה פעמים... מחלוקת ? שאלה נוספת ספר החינוך מצוה מד - מצות פדיון אמה העבריה. כלומר שאם לקחה בששים דינרים (60*4.25גרם כסף) לשש שנים ועבדה שלש וקבצה שלושים דינרים שיקחם וישלחנה, ולא יטעון עליה שתשלים שנות עבודתה על כל פנים. או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, בטלות – מוותר ומשחרר בלי כסף ? תודה ממשה

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | ד' כסלו תשפ"ו 20:48

ב"ה


שלום וברכה וכל טוב 

בתשובה לשאלותיך

בנוגע לשאלה הראשונה לענ"ד אין כאן מחלוקת:

כיוון שרש"י מכוון לגמ' בקידושין יח ע"א: "תנו רבנן יש בעברי שאין בעבריה ויש בעבריה שאין בעברי ..... ויש בעבריה שהרי עבריה יוצאה בסימנין ואינה נמכרת ונשנית... מה שאין כן בעברי".

ובגמ' בהמשך ביארה שהלשון "ואינה נמכרת ונשנית", אין הכוונה בצורה מוחלטת, זה רק במצב שרוצה למכור אותה ל'שפחות אחר אישות' כלומר אחרי שהתקדשה בעודה קטנה, אך אם מכרה ונשתחררה בעודה קטנה רשאי למוכרה, וכך הבין רש"י במפורש שם:

" מוכר אדם בתו לאישות ושונה - קיבל בה קידושין ונתארמלה או נתגרשה מן האירוסין חוזר ומקדשה לאחר וכסף קידושיה שלו אם לא בגרה: לשפחות ושונה - מכרה ויצאה בשש או ביובל או במיתת האדון ועודה קטנה חוזר ומוכרה אבל יוצאה בסימנין לא דאפילו לא מכרה מעולם והביאה סימנין אינו מוכרה כדתניא במסכת ערכין (דף כט:) יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר: לאישות אחר שפחות - מוכרה בקבלת קידושין אחר שמכרה לשפחות ויצתה וחזרה אליו: אבל לשפחות אחר אישות - קיבל קידושין וחזרה אליו שנתארמלה אין חוזר ומוכרה לשפחות ולקמיה ילפי' לה".

וספר החינוך דיבר בדיוק על הגמ' שרוצה למכור אותה לשפחות אחר שפחות בעודה קטנה, שעל זה גם רש"י כתב במפורש בפירושו על הגמ'.

לשאלה השנייה: בדברי החינוך מפורש שאין הכוונה מוותר לגמרי ונביא את לשונו המלאה:

"ספר החינוך מצוה מד: "כלומר שיסייע האדון הקונה אותה בפדיונה ויתן לה מקום לשוב לבית אביה, כמו שאמרו זכרונם לברכה [קידושין דף י"ד ע"ב] שמגרע פדיונה ותצא, כלומר שאם לקחה בששים דינרים לשש שנים ועבדה שלש וקבצה שלושים דינרים שיקחם וישלחנה, ולא יטעון עליה שתשלים שנות עבודתה על כל פנים או שיאמר מעותי היו בטלות אצלה, תוסיף לי ריוח אם תרצה לצאת, שאין זה כי אם רוע לב, ולבני ישראל שהם בני מלכים, רחמנים בני רחמנים, ראוי להם לעשות חסד עם הבריות, אף כי לאשר עבדום, ואפילו יום אחד". 

כוונתו שדי לו בכך אם הוא יקבל סכום כסף על כל שנה שהיא לא תעבוד אצלו, אך לא יעלה דרישה ויאמר בשנים שהיא עבדה אצלי היא לא הצדיקה את ההשקעה שתמשיך לעבוד עד שתצדיק את ההשקעה, וזו כוונתו שאין זה אלא רוע לב וכו' וזאת הכוונה שהאדון לצריך לסייע בפדיונה כלומר שיסייע לאביה לפדות אותה בכך, שיקבל את הכסף על שנה שהיא הייתה אמורה לעבוד אצלו, בלי לעשות חשבון של השקעה מול רווח.


בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב 


 

toraland whatsapp