התשובה
| יש לדון בהשפעה החשמלית ובהכנה מקודש לחול. לרוב, כשהמדיח לא הופעל אין בו פעילות חשמלית ניכרת, אלא לכל היותר פעילות חיישנים חסרת משמעות, והיא אינה מכוונת ואין בה תועלת.[1] אין לאסור מסיבה זו, כל עוד אין תוצאה ניכרת כהדלקת נורה[2] או שינוי בתצוגה.[3] להכנסת כלים למדיח יש שתי מטרות: העיקרית היא הדחת הכלים, והמשנית היא סידור הבית ומניעת הצטברות כלים רבים בכיור או על השיש. ההדחה אינה נצרכת לשבת, ולכן יש להימנע מלהכניס כלים בשבת לצורך הדחתם, משום הכנה מקודש לחול. אם ההכנסה נעשית גם בשביל שמירת הסדר, הרי שהיא נעשית גם לצורך שבת והיא מותרת.[4] הפוסקים[5] התירו רק להניח כלים בתוך המדיח אך לא לסדרם בתוכו להדחה, שכן הסידור נעשה רק עבור ההדחה שאחרי שבת. יש תלמידי חכמים שכתבו לי שאפשר להקל בזה – משום שהסידור בטל להנחה, או שהוא דרך העולם, או שיש בו תועלת כבר בשבת – אך הסברות הללו אינן ברורות לי. עם זאת, מסתבר להקל כשהסידור נצרך כדי להכניס כמה שיותר כלים למדיח.[6] לפעמים השימוש במדיח כולל שטיפה מקדימה של הכלים, שנעשית לצורך ההדחה העתידית ולא לצורך סידור המטבח, וגם לא למניעת הפסד ממשי מהידבקות האוכל לכלים, ויש להימנע ממנה בשבת.[7] עם זאת, הימנעות משטיפה עלולה ליצור מראה מלוכלך במדיח, ואף ריח רע, ונראה להתיר שטיפה שתורמת לתחושת הניקיון ומונעת תחושת לכלוך וריח רע.
לסיכום: מותר להכניס כלים למדיח בשבת מבלי לסדרם, אם יש בכך גם תועלת לשבת עצמה. ואם סידור הכלים במדיח נצרך לניצול מרבי של המקום במדיח ויש בו צורך בשבת, גם הוא מותר. שטיפה מקדימה של הכלים מותרת כשתורמת לתחושת הניקיון בשבת ומונעת תחושת לכלוך וריח רע.
[1]. החיישנים יכולים לשלוח נתונים למרכז הבקרה על מצב הדלת, אך מסרים אלה חסרי חשיבות כל עוד לא הפעילו את המדיח. גם כשיפעילו את המדיח במוצ"ש לא ייעשה שימוש במסר שנשלח בשבת, שכן לפני ההפעלה ישתנה מצב הדלת.
[2]. לעיתים פתיחת הדלת מדליקה נורה, כמתואר בחוברת הוראות הפעלה בעברית למדיח כלים דגם SMV6ZDX49E באתר של חברת בוש, עמ' 35. תוצאה זו היא ממשית וניכרת, ויש לבטל אותה לפני שבת.
[3]. על רישום דיגיטלי חסר חשיבות שלא נעשה במכוון, ראה ספר צומת א, פ"ז.
[4]. שו"ת אגרות משה, ח"ד סי' עד רחיצה אות ד; שו"ת באר משה (שטרן), ח"ג סי' מח; חזון עובדיה שבת ו, סי' קד; מאמר מרדכי (אליהו), הל' שבת פרק קג; שו"ת שרגא המאיר בהלכה ו, סי' קסה אות ג; שו"ת מחזה אליהו א, סי' ס – שם התייחס גם לחשש מוקצה, וכתב שהמדיח הוא כלי שמלאכתו להיתר ולאיסור המותר בטלטול, וכן כתבו הרב גיורא ברנר, אות היא לעולם – דיני הכנה משבת לחול, עמ' 31 ורבני המכון המדעי טכנולוגי בהלכה, אספקלריה נב (אייר תשפ"ג), עמ' 12. בשש"כ, פי"ב סעי' לח התיר ל'מי שרגיל כל ימות השבוע ליתן את כלי הסעודה המלוכלכים הישר מן השולחן למדיח כלים', ומעין זה בשו"ת משנה הלכות ד, סי' מג. למעשה, נראה להתיר גם למי שאינו נוהג להעביר את הכלים ישירות מהשולחן למדיח בחול, אם חלק ממגמתו הוא סידור המטבח, שכן בשבת מצוי שמספר הכלים גדול בהרבה מבחול, וגם משך הזמן שעד להדחה הוא ארוך יותר.
[5]. שו"ת אגרות משה, שו"ת באר משה, חזון עובדיה, משנה הלכות, שרגא המאיר, מחזה אליהו, וכן כתב הרב ברנר שם. מעין זה כתב בשש"כ, אך בדבריו נראה שההקשר הוא איסור בורר.
[6]. בשו"ת באר משה (שם) צידד להתיר אך למעשה החמיר, מחשש להפעלת המדיח בטעות. במציאות המוכרת לי, החשש להפעלה בטעות הוא קטן מאוד, וייתכן שגם הבאר משה היה מתיר. הרב אהרן מאזוז, 'הכנסת כלים למדיח בשבת', אתר 'ישיבת כסא רחמים', ראה בכך עובדין דחול, ולא ברור לי מדוע, וגם לא ברורה לי כוונתו בהיתר לסדר סידור שאינו מושלם.
[7]. שו"ת מאמר מרדכי (אליהו), ח"ד סי' פט.
