נסיעת אחות לבית החולים למשמרת שמתחילה בשבת

[1].     שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' ז.

[2].     אמנם בשו"ת אגרות משה, או"ח ח"א סי' קלא, כתב שיש להגיע למשמרת שתוכננה מראש לפני שבת, כדי להימנע מחילול שבת שאינו לצורך. אך נראה שבפועל אין נוהגים כן ורוב ככל עובדי מערכות ההצלה, מגיעים למשמרת בשבת, ולא מבעוד יום.

[3].     ראה כן ביחס לחיוב ההלכתי לקרוע בעת יציאת נשמה, שרבים פטרו את צוותי ההצלה – אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך 'אבלות ואנינות' עמ' 20-19.

[4].     להרחבה ראה באורחות שבת, ח"ב פ"כ סעיף עא ובהערות שם.

[5].     הערת עורך: ר"מ. בשולי הדברים לענ"ד נכון לציין שאם אין טורח גדול, כגון שיש משמרת שמתחילה קרוב לכניסת השבת וכדו', אין להשתהות בבית באופן שיגרום לכך שייווצר צורך לנסוע בשבת (למשל חייל או רופא וכיו"ב שיש להם משמרת בשעה 20:00, כשהשבת נכנסת בסביבות השעה 19:00, ודאי ראוי שיקדימו לצאת באופן שלא יכניסו עצמם לחילול שבת). כך משמע מדברי הגרש"ז אויערבך הנ"ל, שאין חובה לעשות מעשה שיש טורח גדול, אבל מעשה שאין בו טורח גדול, ודאי שיש לעשות. ואף שכותב התשובה מחלק בין יולדת שזה אירוע חד פעמי לבין הצלה קבועה, הרי הסברה בזה היא משום פגיעה בעונג השבת שנגרמת לאדם פגיעה קבועה בשהייתו בשבת בחיק משפחתו, וכאן בפשטות אין פגיעה גדולה. וכן מנגד יש סברה הפוכה שהנסיעה בשבת באופן קבוע רושמת רושם בנפש ועלולה באופן טבעי לגרום לפגיעה ביחס לקדושת שבת. בנוסף אציין, שלא ברור לי בדעת המשנה ברורה אם מותר לאדם להביא עצמו למצב בו ייגרם לו צורך לחלל שבת מפני פיקוח נפש, שיש לומר שדווקא ביולדת שאין כאן ודאות שתצטרך לחלל שבת, כתב שזה ראוי ולא מחויב, אבל במקום שודאי יצטרך לחלל כמו משמרת קבועה, יש מקום לומר שהוא יאסור, בדומה למה שכתב בסימן רמח ס"ק כו-כז, 'דכשיודע ודאי שיבוא לידי חילול שבת אסור'. ואף שכותב התשובה השיב לי שהמשנה ברורה (שם) לא אסר אלא במצב שעושה מעשה שיגרום לו אח"כ לחלל שבת, כגון שעולה לספינה, אבל לא במצב שהאחות/רופא וכיו"ב נשארים בבית בלא כל מעשה. ויפה השיב שחילוק זה יש בו סברה כמובן, מ"מ לא מוכרע אצלי הדבר, שהרי יסוד החילוק בין שלושה ימים קודם השבת לפחות מכן, הוא משום שאז עדיין אינו מוזהר על חילול השבת הבאה, ניתן לשמוע מכאן שכאשר הוא נכנס לזמן בו הוא 'מוזהר על חילול השבת' מוטל עליו לפעול לכך. וראה בחוט שני, שבת ח"א פ"ח עמ' סט, שיש לאדם לדאוג ולהתכונן למצוות אף קודם זמנן כדי שיוכל לקיימן כהלכתן, ויסוד החיוב הוא מדין עלייה לספינה קודם השבת, וא"כ יש צד לומר שכשם שאין לעשות מעשה שיגרום לו לחלל שבת בהיתר משום פיקוח נפש, כן אין להימנע מלפעול כדי למנוע אפשרות זו. ואולי זה היסוד של האגרות משה הנ"ל, ומה שלא כתב שכן דעת המשנה ברורה, אין בזה כלום, שהרי ידוע שעל פי רוב אין דרכו לציין דברי האחרונים בתשובותיו. מעבר לכך, גם אם נקבל את החילוק הנ"ל, עדיין ישנם מקרים שבהם נוצר מצב בו נעשה מעשה שיגרום לחילול שבת, וכגון שנסתיימה המשמרת ביום שישי בצהריים, וידוע שיש משמרת נוספת בשבת, ואם האחות/הרופא וכיו"ב יחזרו לביתם הם יצטרכו לנסוע בשבת. ונסיים שכל זה נאמר בדעת המשנה ברורה בלבד, אבל הגרש"ז אויערבך הנ"ל וכן הרב נבנצאל בהגהותיו על המשנה ברורה שם בספרו ביצחק יקרא, מתירים זאת, כאמור, במקום שייגרם מכך צער וכיו"ב.