תשלום דמי תיווך למתווך שנשכר בע"פ ולמתווך שנשכר בכתב

השאלה:

אשתי ואני ראינו דירה שפורסמה בקבוצת וואטסאפ על ידי מתווך. לאחר מכן התברר כי ההודעה הכיל מידע שגוי - המחיר היה שונה משמעותית מהמצוין, ונכתב שיש חניה ומחסן, אך בפועל אין חניה ואין מחסן. קבענו עם המתווך לראות את הנכס. כ-20 דקות לפני הזמן שנקבע הוא ביטל את הפגישה ללא הסבר, ולא ענה למרות שהתקשרנו הרבה, עד לאחר שכבר ראינו את הדירה. מעולם לא חתמנו על שום חוזה איתו. כיוון שהתעניינו מאוד בדירה אשתי חיפשה שוב את ההודעה בקבוצה, וגילתה שמתווך אחר גם פרסם את אותה דירה. נראה לנו ששני המתווכים עובדים באותה חברה, אך איננו בטוחים. אשתי פנתה למתווך האחר, שנתן לנו את כתובת הדירה המדויקת, וביקש שנחתום על חוזה. אשתי חתמה עליו בכתב דיגיטלי לאחר קריאה מהירה. המידע היחיד שקיבלנו מאותו מתווך היה שיש עוד מתעניינים בדירה, ואזהרה שהדיירים הנוכחיים מאוד מבולגנים. כשהגענו לבניין, פגשנו אנשים נוספים שהמתינו לעלות לאותה דירה, כך שבלאו הכי היינו מגלים את מקום הדירה. מאז ואילך המתווכים לא היו מעורבים כלל. הדייר הנוכחי מסר לנו את מס' הטלפון של בעל הדירה, ודיברנו עמו ישירות. לא היה לו אכפת מהמתווכים. אחר כך שני המתווכים שלחו הודעות ושאלו מה חשבנו על הדירה, אך לא הגבנו. כעת אנו חותמים על חוזה השכירות מול בעל הדירה. המתווכים לא דרשו תשלום, ככל הנראה משום שאינם יודעים שאנו מתקדמים עם השכירות. האם מבחינה הלכתית אנחנו מחויבים ליזום פנייה אל המתווכים ולשלם להם?

התשובה

מכון משפטי ארץ | אמונת עיתך גיליון 149 עמ' 32, תשרי תשפ"ו

כן, עליכם לשלם.

א. למי מהמתווכים לשלם?

אדם ששכר מתווך בתמורה למידע חייב לשלם לו. שני המתווכים נשכרו על ידיכם, האחד בע"פ והשני בכתב, וסייעו לכם להגיע לדירה ולכן עליכם לשלם דמי תיווך. השאלה, אם לשלם חצי לראשון וחצי לשני,[1] או לשלם רק לשני, תלויה בטענות של המתווך הראשון, ולכן איננו יכולים לקבוע בנוגע לכך דבר. 

ב. תשלום כאשר הפועל לא יודע שחייבים לו

אדם שחייב כסף לחברו צריך לשלם לו, אפילו אם החבר לא תובעו. בייחוד במקרה כמו שלכם שהמתווכים לא תובעים תשלום משום שאינכם משיבים להודעות שלהם ולכן הם לא יודעים שמגיע להם תשלום מכם.[2]



[1].     ראה: רמ"א, חו"מ סי' קפה סעי' ו; שו"ת נודע ביהודה (תניינא), סי' לו; שו"ת אגרות משה, חו"מ ח"א סי' מט.

[2].     על מקרה בו הפועל יודע שמגיע לו כסף ולא תובע, האם עובר על 'לא תעשק' ראה שו"ת אפרקסתא דעניא, ח"ד חו"מ סי' רצז, ומכל מקום גם אם לא עובר על 'לא תעשק' יש איסור אפילו ללא תביעה ראה פת"ש, חו"מ סי' שלט ס"ק ז.

toraland whatsapp