התשובה
א. האם שכן חולה יכול למחות על רעש?
בגמרא[1] מסופר על רב יוסף, שהיו לו דקלים קטנים, ובשכנותו גרו מקיזי דם. בשל עבודתם, היו מגיעים עורבים שפגעו בפירות עציו, לכלכו והרעישו. רב יוסף תבע ואמר: 'אפיקו לי קורקור מהכא' [הוציאו את העורבים הללו מכאן]. הגמרא ביארה שזכות מחאתו נובעת מדין 'קוטרא ובית הכסא' – עשן וריח רע, שאדם רשאי למנוע אותם משכניו אף אם קדמו לו. רב יוסף נימק תביעתו ואמר: 'לדידי דאנינא דעתאי – כי קוטרא ובית הכסא דמי', כלומר בשבילי כאדם איסטניס – זה נחשב כמו ריח של בית הכיסא. וכן פסק ה'שלחן ערוך'.[2] בשו"ת הריב"ש[3] הסיק מדברי ר' יוסף, שאדם חולה רשאי למנוע משכניו להרעיש רעש המפריע למנוחתו, כיוון שעוצמת הפגיעה בשכן החולה גדולה לאין ערוך מהפגיעה שנפגע ר' יוסף. הרמ"א[4] הביא את דבריו. עם זאת, ה'חזון איש'[5] כתב שהשכן יכול למנוע רק פעילות שאינה חלק מעיקרי הדירה – כגון מלאכת אריגה וכיוצא בזה – שאינה מצויה אצל רוב בני האדם, אך כאשר מדובר בפעולות רגילות שרוב האנשים עושים – ילדים קטנים שבוכים בלילה, או דיבור טבעי – אין החולה יכול למחות, אפילו אם קדמה דירתו. דוגמה לשימוש בסיסי וטבעי לדירה הביאו הפוסקים[6] כגון מכונת כביסה ייבוש ומזגן. אמנם אם חלה האדם לאחר שכבר שכנו הוחזק בעשיית הרעש (גם מעבר לשימוש הרגיל בדירה), כלומר שהשכן חלה, רק לאחר שבמשך זמן רב הרעש נשמע במקום, נחלקו האחרונים האם יכול לתבוע משכנו להפסיק את הרעש.[7]
למסקנה, אם מדובר על רעש רגיל הנובע משימוש רגיל ובסיסי בדירה – אי אפשר לכפות את הפסקתו.
ב. בידוד לקוי
בספר 'עמק המשפט'[8]דן במצב בו צעדי השכן העליון גורמים לרעש לדירה שתחתיו, וכתב שמן הראוי כי השכן העליון יפרוס שטיח שימנע את הרעש, אך לא כתב שאפשר לחייב אותו לעשות כן. כיוון שמדובר בהתנהלות רגילה ויום-יומית המקובלת אצל רוב בני האדם, נראה שאין השכן המרעיש חייב לתקן או לשנות ממנהגו. במצב זה, האחריות להפחתת הרעש חלה על השכן הסובל, באמצעות שיפור הבידוד בביתו. מבחינה משפטית, נראה שהדין בישראל אינו מחייב את השכנים לעמוד בתקן בידוד מסוים, כגון תקן ישראלי 1004 על שלל חלקיו, אלא מתמקד בשאלה האם הרעש בפועל חורג מן הרמה המותרת. את קביעת החריגה רשאי לבצע רק מודד אקוסטי מוסמך, ולא כל אדם לפי תחושתו האישית. לכן, הטוען שרעש חריג נובע מבידוד לקוי, צריך להביא ראיות מקצועיות שיאשרו זאת, ורק לאחר מכן ניתן לבחון על מי מוטלת האחריות לתיקון.
[1]. בבא בתרא כג ע"א.
[2]. שו"ע, חו"מ סי' קנה סעי' לט.
[3]. שו"ת הריב"ש, סי' קצו.
[4]. רמ"א, חו"מ סי' קנו סעי' ב.
[5]. בבא בתרא יג יא.
[6]. עי' למשל עמק המשפט, שכנים עמ' רצא.
[7]. עיין בנתיבות המשפט חידושים, סי' קנו ס"ק ז, ובחזו"א, בבא בתרא סי' יג סעי' יא ד"ה ב"י.
[8]. עמק המשפט, שכנים סי' לה סעי' כב.



