משאבת אינסולין בשבת

[1].וכן נכתב בספר נשמת אברהם, בהקדמה לסי' שכח הערה 4, שחולה שאין בו סכנה לפי שעה, אך אם לא ייתנו לו טיפול מסוים בו ביום, יש חשש שמא יסתכן; כגון חולה סכרת שמקבל אינסולין, הנחשב חולה שיש בו סכנה. והובאו דבריו בספר חזון עובדיה, שבת ח"ג עמ' שעו.

[2].נאמר בגמ' שבת מח ע"א: 'רב חסדא שרא לאהדורי אידרא לבי סדיא בשבתא (ופרש"י התיר להחזיר מוֹכין שנפנלו מן הכר לתוכו). ומבואר בגמ' שם שאסור לעשות כן בחדשים, דהשתא עביד ליה מנא', אבל בישנים מותר. אמנם לדעת הרמב"ם, הל' שבת פכ"ב הכ"ג, האיסור למלאות הכר והכסת החדשים במוֹכין הוא משום גזרה שמא יתפור, ולפי"ז אינו שייך לנד"ד. ומכל מקום, אף לפי רש"י האיסור אינו אלא מדרבנן (עי' ריטב"א, שבת מח ע"א), ולכן ודאי שיש להתיר בזה אף לחולה שאין בו סכנה, וכ"ש שיש להתיר בנ"ד, דחשיב כחולה שיש בו סכנה, כאמור לעיל.

ועוד יש לומר שאין זה דומה לנידון שלנו, שהרי המוֹכין אינם עומדים להוציאם ולהחזירם תדיר לתוך הכר או הכסת, מה שאין כן הכנסת המכל למכשיר, הניתנת על דעת להסירה לאחר שלושה ימים לערך ולהשליכה. וכן יש לומר בדבר החלפת הסוללות, שמחזיקות מעמד שלושה שבועות לפחות, ולאחר מכן נזרקות או נטענות. וא"כ, אין בזה משום תיקון כלי כלל. וכמו שנכתב כיוצא בזה בשו"ת יחוה דעת, ח"ב סי' נו; וע"ע בנשמת אברהם, או"ח סי' שיח עמ' שטז, ובעמ' שיז הערה 3.

 והנה בשבת (קב) נאמר: 'אמר רב, התוחב יתד בתוך בית יד של הקרדום בהיותו בנקב הברזל להדקו שלא ישמט, חייב משום בונה'. ועי' רמב"ן ורשב"א, שבת קב ע"ב, שכתבו שאין בניין וסתירה בכלים. והסבירו שם שאמנם כלי שנתפרק ואינו צריך אומן כדי להחזירו אלא כל הדיוט יכול להחזירו למצבו הראשון, אין בו משום בניין וסתירה; אבל עשיית כלי מתחילתו יש לאסור, משום תיקון כלי. וכן כלי שנתפרק, וההדיוט שאינו אומן אינו יכול להחזירו, אסור לאומן להחזירו, גזרה שמא יתקע בחוזקה. ועי' ריטב"א, שבת קב ע"ב ד"ה עייל שופתא, שכלי שהתפרק ואין הדיוט יכול להחזירו בטל מתורת כלי, ונמצא שכאשר מחזירו הרי הוא עושה כלי. וכ"כ הר"ן, שבת קב ע"ב ד"ה רב אמר; והביאו ב"י, סי' שיד; וכן כתב מאירי שבת שם; פסקי הרי"ד, ס"פ כירה; פסקי ריא"ז, שבת שם; וע"ע מאירי, שבת מח ע"א. לפי זה מכשיר משאבת האינסולין שכבר יצא מתחת ידי האומן, גם כשהפסיק לפעול עדיין תורת כלי עליו, שכל אדם שאינו אומן יכול להחזיר אותו לפעולתו; ולאחר זמן צריך להחליף את המכל של האינסולין ואת הסוללה ומתחילה נעשה על דעת כן, ומיועד לכך. לכן אין שום איסור בדבר, ואינו בגדר תיקון כלי כלל. ועי' שו"ת פנים מאירות, ח"ב סי' קכג; ספר תהלה לדוד, סי' שלח ס"ק ו; שו"ת בית אבי, ח"ג או"ח סי' מו אות ד; שו"ת מי נח, סי' יח; מהרש"ג, ח"ג סי' ז אות יא ד"ה גם; שו"ת יביע אומר, ח"ח או"ח סי' מח; שו"ת יחוה דעת, ח"ב סי' מח; חזון עובדיה, שבת ח"ה עמ' קעג; ועי' חזון עובדיה, שם עמ' שנג.

[3].עי' בשו"ת מצפה אריה, ח"א סי' ד, שכתב שאם כבר ניתנה השבת להידחות, אף שבמקצת עשיית התרופה אפשר להמתין, מותר לעשותה בשבת. ומכל מקום נכתב בחידושי הרש"ש, יומא פ"ד ע"ב, שאם אנו יודעים בבירור שנוכל להמתין לעשות התרופה במוצאי שבת, אין לחלל השבת בחינם. ורק אם הרופאים אומרים שצריכים לעשות התרופה בשבת דווקא, בזה אנו אומרים 'כל הזריז הרי זה משובח' אף שהיה אפשר לדחות בכמה שעות. וכן נכתב בשו"ת יחוה דעת, ח"ד סי' ל.

[4].לדעת החזו"א, או"ח סי' נ ס"ק ט, ובמכתביו הנדפסים בשו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' יא, בלחיצה על מתג חשמלי יש משום בונה או סותר, וע"ע בשו"ת לבושי מרדכי, תליתאי או"ח סי' כה. אך אף על פי כן רוב ככל הפוסקים בימינו הסכימו שאין בזה איסור תורה: מנחת שלמה, שם, ובח"ב סי' כה; שו"ת שבט הלוי, ח"א או"ח סי' קכא; שו"ת תפלה למשה, ח"ב סי' כ אות ט; שו"ת יביע אומר, ח"ז או"ח סי' לו אות ג; שם, ח"ט או"ח סי' קח אות קפה; ועי' בשו"ת אג"מ, ח"ג או"ח סי' מב; שם, ח"ד או"ח סי' פד אות ב; שם, בי' פה; שו"ת מנחת יצחק, ח"ח סי' כו ד"ה ומ"מ; שם, סי' כז ד"ה והנה בחזו"א; וכך היא דעת הגר"ש משאש זצ"ל וכפי שנכתב בשמו בספר קדושת השבת, עמ' לא ואילך; וע"ע שו"ת באר משה, ח"ו סי' ד אות ה; ציץ אליעזר, חי"ט סי' טו; שו"ת מאזני צדק, ח"ב סי' טו אות י; שו"ת אבן ישראל, ח"ט סי' כב; שו"ת שערי יושר, ח"ב או"ח סי' נח; שו"ת נחלת לוי, ח"א סי' ב אות כ. וע"ע שו"ת ציץ אליעזר, חי"ט סי' נה; מנחת שלמה, ח"א סי' י אות ו, עמ' פה, ודון מינה לנ"ד.