הלכה יומית: ט"ו תשרי « הקודם | הבא »
טעם המצווה מפורש בתורה, לזכור הרעה בימי הטובה, ענווה ושפלות
הרב אהוד אחיטובטעם המצווה מפורש בתורה, לזכור הרעה בימי הטובה, ענווה ושפלות
בזמן הישיבה בסוכה ראוי גם לכוון לטעם המצווה המפורש בתורה, כיוון שטעם מצוות הסוכה מפורש בתורה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵ-יכֶם" (עפ"י ב"ח אורח-חיים סי' תרכה, וראה הערות מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל "עולת ראי"ה" ח"א עמ' כג אות יג).
אף שפירושים רבו נאמרו בפירוש הפסוק, החובה לכוון לכל הפחות לאחד הטעמים שעל פי פשט הפסוקים – כדוגמת הסברו של הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פרק מג): "שיהיה האדם זוכר ימי הרעה בימי הטובה, בעבור שירבה להודות להשם ושילמוד מדת ענוה ושפלות... וכן יצא מן הבתים לשכון בסכות כמו שיעשו השרויים בצער שוכני המדברות, לזכור שכן היה ענייננו בתחילה, כי בסכות הושבתי את בני ישראל וגו', ונעתקנו מן העניין ההוא לשכון בבתים המצוירים במקום הטוב שבארץ והשמן שבה בחסד השם וביעדיו לאבותינו ...". כשדבריו דומים במקצת לטעם שכתב הטור (או"ח סי' תרכה): "...והסוכות.... שהושיבנו בהם הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צוונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו".
טעם נוסף כתב בספר "הרוקח" (הלכות סוכות סימן ריט) בשם יש מפרשים שהסוכות גם מזכירות לנו גם את הסוכות שישבו ישראל בעת כיבוש הארץ בימי יהושע, כלשונו: "כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות כמו שכתוב וארון וישראל ויהודה יושבים בסכות כי בשדה היה מסכך עליהן עד שכבשו רבת בני עמון כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען זהו כי בסכות הושבתי את בני ישראל כשצרים את האומות.... שלא יחשבו שמזמן אבותינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל..".
