הלכה יומית: כ"ה ניסן « הקודם | הבא »

איסור אכילת מצה ביום י"ד

מתוך פניני הלכה | הרב אליעזר מלמד

אסרו חכמים לאכול מצה בערב פסח, כדי שתהיה חביבה בעת אכילתה בלילה, וכדי שיהא היכר בין אכילה שלפני פסח לאכילת מצת מצווה בליל הסדר. איסור זה חל גם על ילדים קטנים שמבינים עניין המצה שהיא זכר ליציאת מצרים. אבל מותר להאכיל מצה בערב פסח לקטנים שאינם מבינים זאת.

 

האיסור מתחיל מעלות השחר. ויש שהחמירו על עצמם שלא לאכול מצה כבר מר"ח ניסן, ויש שנהגו להימנע מאכילת מצה שלושים יום לפני הפסח. אבל מצד הדין רק ביום י"ד בניסן צריכים להימנע מאכילת מצה (מ"ב תעא, יב).

 

במחנות צה"ל ובבתי חולים רגילים לבער את החמץ מספר ימים לפני פסח, שאם לא יעשו כן יש חשש שיישאר חמץ בפסח במטבחים ובמחנות. כדי שיהיה לחיילים ולחולים מה לאכול, גם בימים שלפני הפסח נותנים להם לאכול מצות, אולם בערב פסח עליהם להימנע מאכילת מצות.

 

איסור אכילת מצה בערב פסח חל גם על שברי מצה קטנים שנילושו ביין או שמן. ואף אם יאפו את התערובת הזו, כל זמן שצורת המצה נשארה על השברים, הרי שברכתם 'המוציא', ואסור לאוכלם בערב פסח. אבל אם השברים שנילושו ונאפו איבדו את צורת המצה שלהם, ברכתם 'מזונות', ומותר לאוכלם בערב פסח (כך נראה מדברי הרמ"א תעא, ב, ומ"ב יט-כ).

ויש מחמירים בזה, ולדעתם אפילו אם פוררו את המצה לפירורים קטנים כקמח מצה, ולשו אותם בשמן או בדברי מתיקה ואפו מהם עוגה או עוגיות ולא נותרה להם צורת מצה – אסור לאוכלם. והטעם, משום שעדיין ברכת 'המוציא' שייכת להם, שאם יאכלו מהם כשיעור קביעת סעודה יברכו עליהם 'המוציא', נמצא שעדיין לא פג מהם שם מצה, וממילא איסור אכילת מצה בערב פסח חל גם על מאפים המבוססים על קמח מצה (הגר"א, הרב קוק, חזו"ע).

 

אבל אם עשו מהפירורים קציצות ובישלום, לכל הדעות מותר לאוכלם בערב פסח, שאחר הבישול לא נשאר שם מצה על הפירורים, ואף אם יאכלו מהם שיעור קביעת סעודה – ברכתם 'מזונות', הואיל והם תבשיל ולא מאפה (מ"ב כ). ואפילו אם בשלו מצה שלימה שיש בה שיעור כזית, אף שברכתה 'המוציא', לדעת רוב הפוסקים, מותר לאוכלה בערב פסח.