הלימוד היומי י"ח תמוז ה'תשע"ט

לימוד אמונה יומי: ד' תשרי « הקודם | הבא »

סמכות באמונות ודעות: אין חיים דתיים ללא אגדה

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

לפני שניגש לבדוק את המקורות, נבדוק את צורת חיינו הדתיים. והשאלה העקרונית היא: האם אדם דתי הוא רובוט המקיים מצוות, ללא בינה, ללא אמונה, ללא השקפת עולם וללא אידיאל רעיוני, או שמא אדם דתי הוא דבר שלם של גוף ורוח, של מעשה ונשמה, של הכרה ורגש, של חוויות ומצפון?

 

ואם נניח שהצד השני הוא הנכון והמתקבל על הדעת, האם יתכן לומר שהתורה השאירה את כל התחום הרחב והעמוק, של ההכרות, האמונות, הרגשות והאידיאלים ליוזמתו האישית של כל אדם ואדם, לפי זמנו המצומצם, יכולתו המוגבלת, ידיעותיו הקלושות וטעויותיו המרובות, או שמא היא מסרה בידו אוצר עצום של מחשבות, רעיונות ומסגרת של השקפת עולם מוסמכת, אשר יסייעו בידו להעמיק את אמונתו ולחזק את הכרתו הדתית?

 

אם נכונה היא הדעה שהחלק האגדי שבתורה אינו מחייב, והוא מיותר בעצם, מה ראו אפוא חכמים להקדיש לו כל כך הרבה זמן, מרץ, מקום וחשיבות? מדוע נכתבו כל כך הרבה ספרי דרוש ואגדה, נוסף לחלקי האגדה שבתלמודים? מדוע קבעו "קדיש" מיוחד אחרי לימוד אגדה דוקא? מדוע נחשבו בעלי אגדה, במידה מסוימת, יותר מבעלי הלכה?

 

ובאשר לציבור, האם ניתן לקיים תנועה רעיונית דתית, ללא השקפת עולם דתית, המעוגנת במקורותינו הנצחיים? ואם לא, הרי שהדת מסתיימת בקיום מצוות בלבד, ואין לה שום דעה בענייני ציבור, חברה, כלכלה ומדיניות.