הלימוד היומי ז' כסלו ה'תשפ"ג

לימוד אמונה יומי: ז' תשרי « הקודם | הבא »

כפרת היחיד והציבור ביום הכפורים

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

(על פי 'על התשובה' של הרב סולובייצ'יק זצ"ל)

"קרבן מיוחד ויוצא דופן ישנו ביום הכפורים והוא השעיר המשתלח. וכך כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"א ה"ב) "שעיר המשתלח לפי שהוא כפרה על כל ישראל כהן גדול מתודה עליו על לשון כל ישראל שנאמר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל".

למדנו מדברי הרמב"ם שהשעיר המשתלח הוא קרבן ציבור. ויש להבחין בין קרבן שותפים שהם יחידים רבים השותפים, אפילו אם יהיו כל ישראל ,ובין קרבן כלל ישראל. "כנסת ישראל", מעבר לשורש העליון והרוחני שלה – מהווה אישיות משפטית אינדיבידואלית ובלתי מתחלקת, לא פחות מאישיות יחידית. לא ראובן או שמעון או לוי, אף לא כולם יחד, או כל אלה שתרמו מחצית השקל תרומת הלשכה שממנה נקנה, הם הבעלים של "קרבן ציבור", אלא כנסת ישראל כחטיבה אחת". גם ביחס לכפרה ישנה כפרה ליחיד וכפרה לציבור. וזוהי המשמעות של הברכה בתפילת יום הכפורים. "מלך וסולח לעוונותינו" – של כל יחיד ויחיד – "ולעוונות עמו בית ישראל" – של כלל ישראל".

לגבי עיצומו של יום נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" – כאן הכפרה היא ליחידים. כפרת השעיר המשתלח אין בה כלל כפרת יחיד  - אלא כלל ישראל. על זה נאמר, וכפר בעדו ... ובעד כל קהל ישראל". וכך לשון כפרת הכהן הגדול: "אנא השם כפר נא לחטאים ולפשעים שחטאו ושעוו ושפשעו לפניך עמך ישראל". וידוי זה הוא על חטאי הכלל, חטאי הציבור. הכהן הגדול אינו שלוחם של יחידים, אף לא של מליוני יחידים. הוא שלוחו של כלל ישראל, אף כפרת שעיר המשתלח אין בה כפרה ליחיד בתור יחיד, אלא רק דרך צינורות הכלל.

ACB

toraland whatsapp