פרשת מסעי: הגורל בהלכה

פרשת מסעי: הגורל בהלכה

מעשה שאירע לפני שנים רבות, אז התעוררה שאלה בין שני אחים שירשו מאביהם ספר תורה יקר ערך השייך לרב משה מפשוורסק, מי יזכה בספר תורה? השניים החליטו להטיל בניהם גורל, ומי שיזכה גורל יזכה בספר תורה וישלם חצי משוויו לאחיו. הגורל הוטל, הזוכה זכה, אך האח שהפסיד מערער על כך שלא מועיל גורל לקבוע למי שייך ספר התורה.[1]

בפרשת השבוע מתוארת חלוקת הארץ העתידית לשבטים, באמצעות גורל:

וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.[2]

ואכן כך אירע בפועל, כפי שמתארים חז"ל שהגורל שולב עם האורים והתומים:

אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו, וקלפי של שבטים וקלפי של תחומין מונחין לפניו, והיה מכוון ברוח הקודש ואומר: זבולון עולה - תחום עכו עולה עמו, טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולון, טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו.[3]

גורל בדיני ממונות

מהלגיטימיות ההלכתית של הגורל בחלוקת הארץ, למדו חז"ל[4] גם לחלוקת קרקעות בין יורשים באמצעות גורל. אולם, הראשונים נחלקו במהותו של הגורל, האם הגורל יוצר קניין בו נקנה החלק לזוכה ללא כל צורך במעשה קניין, או שמא הגורל רק מברר למי שייך החלק אבל על הזוכה בחלק לעשות מעשה קניין?

יש הסוברים[5] שבכוחו של הגורל ליצור קניין, כפי שאכן אירע בחלוקת הארץ שכל שבט זכה בנחלתו ללא כל צורך לבצע בקרקע מעשה קניין. בכך, האורים והתומים נועדו רק לחזק בליבם של ישראל את תוצאות הגורל שלא יערערו אחריו, אך אין בהם כל התערבות בתוצאות הגורל שהוא יצר את הקניין.[6] לעומת זאת, יש הסוברים[7] שאין בכוחו של הגורל לחוד ליצור קניין אלא הוא מהווה רק בירור למי שייך החלק שעלה לו בגורל. לאחר מכן, כדי לממש את זכייתו בגורל עליו לעשות מעשה קניין. לדבריהם, דווקא בחלוקת הארץ שהיו גם אורים ותומים אז נוצר קניין, אבל כיום בהעדר אורים ותומים אין בכוחו של גורל בלבד ליצור קניין.

אולם, כתבו הפוסקים שיש לצמצם את המחלוקת בהבנת מהותו של הגורל, שכן יכולתו של הגורל ליצור קניין שאין צורך לאחריו במעשה קניין בחפץ היא רק במקרים בהם היה לזוכה הגורל חלק בדבר מקודם, כדוגמת חלוקת הארץ, חלוקת ירושה וחלוקת השותפים, שהמכנה המשותף בניהם הוא שיש לכולם חלק קנייני ברכוש המתחלק. אבל במקרה בו לא הייתה שייכות קניינית בדבר לפני הטלת הגורל, אזי אין בכוחו של הגורל ליצור קנין חדש אלא הוא רק מברר.

לאור זאת נשוב למקרה בו פתחנו, כאשר האחים היורשים הטילו גורל מי יזכה בספר התורה ואחד מהם ערער על תוצאות הגורל, פסק רב שלמה דרימר[8] שאין כל מקום לערעור על תוצאות הגורל, שכן במקרה זה של חלוקת יורשים תוצאות הגורל יצרו קניין שלא ניתן לערער עליו ולחזור ממנו.

כמו כן, כאשר נערכו בחירות בין שני רבנים לתפקיד רב עיר והתוצאות היו שוות, החליטו להטיל גורל בין שני המועמדים. לאחר התוצאה, ערער המפסיד על הלגיטימיות של הגורל במקרה זה. הדבר הובא לידי הרב עובדיה יוסף[9] שפסק שאכן אין משמעות הלכתית לגורל במקרה זו, שכן רק בחלוקת הארץ, השותפים והיורשים שלכל אחד מהם היה חלק קנייני מקודם, הגורל יוצר קניין, אך במקרה שלפנינו אין הגורל יוצר קניין.

גורל בדיני נפשות

הטלת גורלות אינה רק בעניינים ממוניים, אלא גם בדיני נפשות, לדוגמה: שאול המלך הטיל גורל לבדוק מי מהלוחמים עבר על הציווי ואכל, שעונשו מוות;[10] המלחים הטילו גורל לקבוע 'בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ',[11] ואז יונה עלה בגורל והוטל לים; דוד המלך הטיל גורל לקבוע מי מצאצאי שאול המלך יומת,[12] כעונש על מעשיו של שאול בהריגת אנשי נוב עיר הכהנים ובכך נמענה פרנסתם של הגבעונים.[13] האם מאירועים אלו ניתן ללמוד שאפשר לקבוע את מותו של אדם באמצעות גורל? בשאלה זו הסתפק הרב מרדכי מיכאל יפה,[14] בקבוצת אנשים בספינה המטלטלת בים הסוער, כאשר האפשרות להצלתם היא להקל ממשא הספינה. האם מותר להטיל גורל מי מהאנשים יושלך מהספינה אל הים?

לדעת הרב משה בן אברהם מגזע צבי,[15] מהמקרים אותם הזכרנו ניתן ללמוד שאפשר להטיל גורל ובאמצעותו לחרוץ את גורלו של האדם למיתה. אולם הרב עוזיאל אלחאייך[16] שלל אפשרות זו ללמוד ממקרים אלו שהם היו חריגים,[17] שהרי למדנו[18] שאם הגויים אומרים לקבוצת יהודים למסור להם איש אחד, ואם לא הם יהרגו את כולם, אזי אין למסור להם אף אחד וייהרגו כולם. ואם הייתה אפשרות להטיל גורל בדיני נפשות, מדוע לא הוצעה ההצעה להטיל גורל ולקבוע מי מהאנשים יימסר למיתה, דבר המוכיח שלא ניתן להטיל גורל בדיני נפשות.

בספר חסידים מובאים שני מקרים הנראים כסותרים - במקרה הראשון[19] התיר להטיל גורל לקבוע מי מאנשי הספינה יוטל לים, במקרה והספינה עומדת לטבוע ושאר הספינות שטות בשלווה, כפי שהיה אצל יונה והוטל הגורל. במקרה השני[20] הוא אסר להטיל גורל במקרה והספינה עומדת לטבוע, ואין ללמוד מגורל יונה לזמן הזה.

יש שכתבו[21] שרבי יהודה החסיד חזר בו מדבריו הראשונים ויש להכריע כפי המקרה השני המאוחר יותר בספר, ולדבריו אסור להטיל גורל בדיני נפשות. אך יש שהבחינו[22] בין המקרים - במקרה הראשון מדובר על מקרה פלאי, הים סוער רק סביב ספינה אחת לעומת יתר הספינה ששטות בשלווה, כפי שהיה אצל יונה, אז מותר להטיל גורל ולחרוץ את חייו של האדם. לעומת המקרה השני בו מדובר על דרך טבעית, שהים סוער וכל הספינות בסכנה, אז אין להטיל גורל, משום שאינו דומה מקרה זה לגורל יונה.

מעשה שהיה ברוסיה בעת שנאסר על לימוד תורה, אז התכנסו יהודים ללמוד תורה בצוותא. לרוע מזלם, מקום מחבואם נודע, ולא נותר להם אלא לברוח לחדר ההסקה במקום. הבעיה היא, שחדר זה אינו יכול להכיל את כל קבוצת האנשים. על כן החליטו להטיל גורל מי יזכה להיכנס לחדר ולהינצל.[23] הרב אברהם דוד הורוויץ טען, שאמנם אין להטיל גורל בדיני נפשות, היינו לקבוע באמצעותו מי ימות, אבל כן מותר להטיל גורל להצלה.

גורל הגר"א

גורל הגר"א הוא גורל המיוחס לגר"א, ואשר נערך באמצעות פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי וקישור הפסוקים המופיעים בעמוד שנפתח לשאלה העומדת על הפרק. מטרתו היא לקבל תשובה לשאלות בעלות חשיבות רבה. אמנם, נאסר להטיל גורל כדי לדעת עתידות[24] משום שנאמר 'תמים תהייה עם ה' אלוקיך'. לדעת הרב שלמה קלוגר,[25] האיסור הוא לקבוע את העתיד באמצעות הגורל, אבל לברר ספיקות ולהכריע בין שני צדדים מותר. זאת ועוד, הפוסקים[26] כתבו שהאיסור הוא כאשר האדם סומך לחלוטין על הגורל ולקבוע את העתיד על-פיו, אך אם רצונו לקבל ייעוץ ולחזק את החלטתו האישית הדבר מותר. לאור דברים אלו כתב החיד"א[27] להסביר את המנהג[28] שכאשר האדם מתלבט ומסתפק ומעוניין לקבל עצה טובה, הוא יכול לפתוח ספר קודש באופן אקראי ולמצוא בו עצה, וזהו כגורל המותר, בבחינת 'וכל מעשיך בספר נכתבים'.[29] ואכן, הרב צבי פסח פראנק הורה לערוך גורל הגר"א להכריע בספק זהות 12 חללי גוש-עציון, והגורל נערך ע"י הרב אריה לוין,[30] שכן היה מדובר על גורל להכרעה בספקות.