י"ג תשרי: רבי עקיבא איגר - חילול שבת על מי שלא ישמור אותה

^{י"ג תשרי: הרב עקיבא איגר}

^{חילול שבת על מי שלא ישמור שבת}

^{בתאריך י"ג תשרי חל יום פטירתו של הרב עקיבא איגר, שנפטר בתאריך זה בשנת תקצ"ח (1837). הרב כיהן ברבנות העיר פוזנא, בה ייסד בית-חולים ובעת מגיפת הכולרה תיקן תקנות בשמירה על ההיגיינה לצד השמירה על תפילות הימים הנוראים כסדרן. כתביו של הרב מכונסים בספריו שו"ת רבי עקיבא איגר, חידושים על הש"ס והגהות על התלמודים. הרב נודע בחריפותו ובהבחנתו הלוגית המשתקפות בכתביו הדורשים עיון רב.}

^{'פיקוח נפש דוחה שבת', ובגמרא[1] הובאו לכך מקורות שונים, ונעמוד על שני מקורות שיש להם השלכה הלכתית. אחד המקורות שהובאו כמקור להיתר עשיית מלאכה בשבת במקום של פיקוח נפש הוא: "ושמרו בני ישראל את השבת, אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה".[2] מקור נוסף שהובא: "וחי בהם ולא שימות בהם". אמנם, בדברי הגמרא מובא שכל המקורות ניתנים לדחייה חוץ מן המקור האחרון, 'וחי בהם', אך מכל-מקום מצאנו שהפוסקים התייחסו למקור 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה'.}

^{לדוגמה: האם מחללים שבת עבור הצלת עוּבר המצוי בסכנה? הרמב"ן[3] הביא בכך מחלוקת שיסודותיה ביחס בין שתי המקורות להיתר חילול שבת במקום פיקוח נפש - מצד אחד עוּבר שעוד לא יצא לאוויר העולם אינו נפש וא"כ אם המקור להיתר חילול שבת במקום סכנה הוא מהפסוק אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' אזי אין לחלל שבת אלא על אדם שהוא נפש ולא על עוּבר. לעומת זאת, אם ההיתר מהמקור 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה' אזי יש לחלל שבת גם על עוּבר המצוי בסכנה.[4]}

^{שאלה נוספת העומדת למבחן בין שני מקורות ההיתר היא, האם יש לעשות מלאכה בשבת עבור אדם שידוע לנו שהוא לא ישמור שבת? לדעת אור החיים,[5] אין לעשות מלאכה עבורו שכן סיבת ההיתר היא 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה' ואדם זה לא ישמור שבתות וא"כ אין כל היתר לחלל עליו שבת כעת. אך העיר עליו המנחת חינוך,[6] כיון שלמסקנה התקבל מקור ההיתר של 'וחי בהם' אזי יש לעשות מלאכה בשבת להצלת אדם שידוע שלא ישמור שבתות בעתיד.}

^{בעניין זה נשתמרה חלופת מכתבים[7] מרתקת בין הרב עקיבא איגר לרב מאיר פוזנר, שעסקו בשאלה האם יש לחלל שבת להצלת אדם שלא ישמור שבת? ציר המחלוקת מתפצל לשני מוקדי דיון - היחס למקור 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה' אל מול המקור 'וחי בהם'. וכן הם עסקו בשאלה עמוקה, מה ערך חיי האדם ללא קיום מצוות?}

^{לדעת רבי עקיבא איגר, יש לחלל שבת גם עבור מי שלא ישמור אותה בעתיד, כגון 'תינוק שנשבה' שאינו יודע עניין שבת, וכן מותר ליילד בשבת אישה מומרת שהתעברה מגוי אף שבוודאות הבן שיולד לא ישמור שבת.}

^{הרב מאיר פוזנר סירב לקבל את דברי רבי עקיבא איגר, ולדבריו אין היתר לחלל שבת על מי שלא ישמור אותה בוודאות. הוא מסתייע מהמקור 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה', שאם לא ישמור שבתות עתידיות אין היתר לחלל עליו כעת את השבת. הוא מעיר, שאף שאמרו בגמרא שלמקור זה יש דחייה, מכל-מקום יש להתייחס למקור זה מבחינה הלכתית שכן גם המצדדים במקור 'וחי בהם' יודו לדין זה.}

^{רבי עקיבא איגר השיב, שאין הכרח לקבל את ההנחה שהסוברים את המקור 'וחי בהם' יקבלו דין זה. יתרה מכך הוא טען, אם נכונים דברי הרב פוזנר שיש היתר לחלל שבת רק על מי שישמור אותה, אזי עולה מכך שעיקר קיום האדם הישראלי הוא בשל קיום המצוות ואם לא כן הרי שניתן להורגו, דבר שלא מתקבל על הדעת שהרי חיי האדם הינם ערך מרכזי כשלעצמם גם ללא שמירת התורה והמצוות: "התורה חסה על נפש מזרע ישראל, הכא נמי נימא דהותר חילול שבת כדי להחיות נפש מזרע ישראל".[8]}

^{נמצא א"כ, שהמקור 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה' אינו נפסק להלכה, שכן יש ערך לחיי האדם כשלעצמם גם כשלא ישמור שבתות עתידיות, כפי שהוכיח הביאור הלכה[9] מדינים שונים בהם עיקר השיקול הוא הצלת חיי האדם כשלעצמם ללא כל קשר לקיום מצוות עתידי, כגון הצלה בשבת של תינוק יהודי הנמצא בעיר שרובה גויים שגם לאחר הצלתו ישנה ודאות שהוא לא ישמור מצוות שהרי הוא 'תינוק שנשבה',[10] וכן מן הדין שעושים מלאכה בשבת עבור הצלת חרש ושוטה שאינם בני קיום מצוות, וכן מהדין שיש לעשות מלאכה בשבת עבור חיי שעה, היינו שהאדם אותו מצילים לא יוכל לחיות עד לשבת הבאה או להמשיך ולקיים מצוות כי חייו יסתיימו מיד לאחר הצלתו, דינים המלמדים אותנו שהשיקול העיקרי הוא 'וחי בהם'.}

^{לאור הגדרה זו פסק הרב שמעון גרינפלד,[11] שמותר למול בשבת תינוק הנולד לאבא יהודי המחלל שבת בפרהסיה, ולמרות שהתינוק לא ישמור תורה ומצוות, מכל-מקום ניתן למול אותו בשבת, שכן המקור 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה' אינו נפסק להלכה, אלא העיקר קיום נפש מישראל.}

^{כאמור, הרב מאיר פונזר לא קיבל דעה זו ולטענתו אין לעשות מלאכה בשבת עבור הצלת יהודי שלא ישמור תורה ומצוות בעתיד. לדבריו, אין ערך לחיים כשלעצמם ללא שמירת התורה והמצוות, ולכן גם הסוברים את המקור 'וחי בהם' מודים לכך שיש להציל בשבת רק מי שישמור אותה בעתיד.}

^{סיוע לדבריו ניתן לראות אצל הרב אברהם בן מרדכי הלוי,[12] ראש רבני מצריים שאסר ליילד בשבת אישה צדוקית משום שהבן לא ישמור שבת. בתשובתו הוא דחה כל אפשרות של חילול שבת עבור מי שאינו עתיד לשמור שבת. לדבריו, גם מן המקור 'וחי בהם' ניתן ללמוד שיש לעשות מלאכה בשבת רק עבור מי ששומר תורה ומצוות, שכן אין ערך לחיים ללא שמירת התורה והמצוות.}

^{יש לסיים בדברי הרב משה שטרנבוך,[13] שכתב להבחין בין הדורות הקודמים לדור שלנו, בו פועלים ארגוני חזרה בתשובה, ויתכן מאוד שאף אדם שכעת אינו שומר תורה ומצוות יחזור בתשובה דרך ארגונים כאלו, ולכן יש לחלל עליו שבת משום 'כדי ישמור שבתות הרבה'.}