ברכת הדלקת נרות יו"ט, קריאת התורה בשמחת תורה ועוד

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

א. האשה קבלה עליה יו"ט בהדלקת הנרות. אין הברכה מעכבת, אפילו הדליקה בלא ברכה כלל, קיבלה עליה קדושת יו"ט. לכן חל עליה חובת היום ואסורה לכבות את הנרות. אמנם לא יצאה ידי חובת ברכת הדל"נ, ואם תמצא נרות חדשים שאחר הטיב יכולה להדליק בהעברה ולברך "של יום טוב". 

ב. נראה שיכול לעלות כהן פעמיים, כיוון שעושים לצורך מים חיים אל כלי - כ(הן) ל(וי) י(ישראל). א"כ אין כאן ברכה לבטלה שהם רוצים להראות את הדרך של הקריאה. וכשאין לוי עולה כהן פעמיים, ובייוד בשמני עצרת. 

ג. יכול לומר עם הש"ץ שאין כאן חשש הפסק, מכיוון שאיננו אומר כעת תפילת י"ח רק קדושה שלאחר תפילת י"ח. יכול לומר פסוקים כרצונו. ועיין בלבוש שהוספת ממקומך נובעת מכך שבשבת הדיבוק בקב"ה הוא ביותר, והכסא מתרומם וכל צבא השמים אין יודעים מקומו, "ברוך כבוד ד' ממקומו" לשון נסתר, ואנו מתפללים שיתגלה עלינו אז ממקומו אשר הוא שם, שהוא מקום הרחמים. בשבת שחרית "ממקומך" ואילו במוסף שזה עולם גבוה יותר יאמר "ממקומו" הוא יפן, לשון נסתר. 

ד. נהגו כפשט השו"ע שצריך בדיקה בחורים וסדקים ואין להקל במוך דחוק אלא בשעת דחק גדולה וכשיש צורך גדול בכך, כדעת הראב"ד ועיין נוב"י (קמא סי' מו) שהאריך בכך, וכן האריך בטהרת הבית (סי' יג עמ' שמו).

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

                '