התשובה
בס"ד
שלום וברכה
ברור שאפשר ללמוד מסידור זה נוסחאות שונות ודיוקים, "תוליכנו קוממיות לארצנו" "בארצנו", "ושבור עול הגוים מעל צוארנו" שלא מופיע במסורות קדומות. יש שינויים רבים בין הנוסחאות. אלא שיש לחלק בין נוסח בתוך התפילה שהיא בקשה, שכל אחד יכול לומר את הנוסח הראוי לו, ובין האיסור לשנות בברכות שהוא ביסודו בחתימת הברכה, שכל המשנה בה הוא מקלקל, כיוון שהתקבל בעם ישראל נוסח ברכה ואין לשנות נוסח ברכה. כמו כן בסידור הנ"ל יש ברכות על עשיית המצוות, כפי שמופיע בתלמוד, אבל מאידך לאחר שנים של ברור ושינוי התנאים, אין אנו מברכים כלל על ברכות אלו (עשיית ציצית ושאר מצוות), אלא מברכים בשעת הלבישה וכדו', וכן יש שינויים בברכות אחרות, שאנו משנים, ואלו דברים וברכות שאין לשנות, דהיינו כל אחד לפי מנהג קהלתו, ויש בהם דברים שהם בגדר נדרים (יו"ד ריד) שאין להם התר כלל. על כן אפשר לקרוא ולראות בסדור זה דברים שברצון האדם להוסיף בתוך הברכות (ובייחוד בתפילה) אבל לא נוסח הברכות שאין לשנות בהם. כמו כן מספר הברכות תפילת עמידה, חלוקים בה מנהגי ארץ ישראל ובבל, ואנו קיבלנו את השו"ע והרמ"א והם הקובעים לנו להלכה ואין להוסיף או לגרוע או לשנות בברכות.
גם לעניין מספר המילים בתפילה, מתקופת המקובלים היו סופרים מילים בכל ברכה וברכה, ועיין בטור שהאריך מאד במספר המילים בכל ברכה, ומי שמקפיד בכך לא יכול לשנות גם את נוסח התפילה, שיש בהם השמטות והוספות. ואדרבא משנה ב"עולמות", ובסידור זה עדיין לא היה נפוץ כל כך עניין הקבלה ותפילתה.
על כן יכול סידור זה להיות לעזר למתפלל ולמי שרוצה להוסיף תחינות אבל לא בברכות, כמו כן הסמוך לברכה יש להזהר שיהיה מעין הברכה, ואם לא כן הקלקול גדול מהתיקון. אבל בודאי שראוי לעיין וללמוד את נוסח התפילה המקורי, כדי לדעת ולהוסיף בתפילה לפני ד'.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
