התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
בשאלתך אודות עציץ שהיה נקוב והועמד על משטח בטון (שבועיים עד חודש) ולאחר מכן חזר והועמד על קרקע, האם ממשיך לספור שנות ערלה מהשתילה הראשונה או כיוון שהיה על בטון הרי זה בהורדתו הוא כנוטע מחדש וחייב לספור שנות ערלה חדשות. עיין מנח"ש סי' ע שהאריך מאד בשאלה זו, ונראה מדבריו שנוטה להקל בכך שאין המעבר מתלוש למחובר דיני איננו מחייב, שאין זה שינוי המחייב בערלה אלא א"כ הייתה נטיעה או פעולת גידול חדשה, אבל שינוי דיני איננו מחייב למרות שעובר מעציץ שאינו נקוב לנקוב (עיי"ש), אבל רבו בכך הדיונים ועיין בחזו"א (דיני ערלה סי' לב) שהנוטע בעציץ שאינו נקוב ועקרו וסלע עפר עמו כדי שיוכל לחיות, יש להסתפק אי מונה מנטיעה ראשונה. משמע מדבריו שבנידון נידון הוי ספק ונראה שלאדם פרטי יש להחמיר שימנה שוב שנות ערלה, וכן כתב בזרע גד (נטע הלולים אות מו, עמ' נ) שכך גם מסתבר שהמעביר מאינו נקוב לנקוב הרי זה כנטיעה חדשה. אבל לדין יש תשובה, ומשמע שלאדם פרטי ראוי להחמיר למנות שנות ערלה מנטיעה שניה, ובייחוד שאנו פוסקים שערלה בזמן הזה היא דאורייתא. אבל יתכן שבהפסד מרובה ועוד נימוקים יש מקום להקל, ובייחוד במשטח בטון שהוא מחובר לקרקע אולי דינו כצונמא ולהחשיבו כקרקע, אבל לאדם פרטי ראוי להחמיר.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
