התשובה
א. עץ פרי הוא עץ שפירותיו נאכלים, ולכך משמעות הלכתית לערלה, ברכות ועוד. ונחלקו הפוסקים אם הפרי הוא החלק הנאכל או הפרי הבוטני שתפקידו לדאוג להמשכיות המין. הנפקא מינה הייתה בהקשר לצמח הנפוליטוס שיש לו פרי אך אין רגילים לאוכלו ולעומת זאת רגילים לאכול את העלים שלו ולשם כך מגדלים אותו – עי' שם: https://www.toraland.org.il/media/fwlcjccr/043-091.pdf
אך במקרה הנ"ל הדיון היה שאוכלים ממש את הפרי או העלים.
ב. אין הבדל בין ייצור הדבש בפרחי בר לבין ייצור מפרחי האקליפטוס. הייצור מתבצע בכמה שלבים: איסוף הצוף (נקטר) – הדבורות שואבות את הנקטר מהפרחים לתוך "קיבת הדבש" שלהן. עיבוד אנזימטי – אנזימים בקיבת הדבש מתחילים לפרק את הסוכרים המורכבים (סוכרוז) לסוכרים פשוטים (גלוקוז ופרוקטוז). המשך עיבוד ואידוי ואז אטימה בתאי שעווה.
ג. לאור הנ"ל מה שאנו אוכלים אינו העלים או הפירות של האקליפטוס אלא 'פנים חדשות באו לכאן', ולכן אין להגדיר זאת כפרי העץ. ראיה לדבר – שנחלקו הגאונים בהקשר לקני סוכר האם נחשב עץ או ירק, אך למעשה אנו מברכים על הסוכר 'שהכל' כדעת הרמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"ה וכן פסק בשו"ע או"ח סי' רב סעי' טו, וקל וחומר בנד"ד שכאמור 'פנים חדשות באו לכאן'.
ד. לסיכום, האקליפטוס אינו עץ פרי אין בו איסור ערלה ומותר לעקור אותו ואין בו איסור 'בל תשחית'.
בברכה,
יואל פרידמן



