פירות הגדלים על ענפים בבעלות שמעון והגזע בחצרו של ראובן

התשובה

ב"ה כ"ז תמוז ה'תשפ"ה

שלום רב וברכת ה' עליכם 

תשובה קצרה:

למעשה: אין דין 'לקוח' על הפירות שגדלים על הענפים שבבעלות שמעון, כי פירות אלו הם בבעלותו הבלעדית  מתחילת יצירתם, כיוון שכבר הענפים הם בבעלותו הגמורה אותה הוא קיבל במתנה מראובן. ואף שהענפים אמנם יונקים מהגזע של ראובן, אך אין פטור של 'לקוח' בגלל יניקה של ענפים כמו שאין דין לקוח על יניקה של עץ מאדמה של אדם אחר.

לכן חיוב הפרשת תרומות ומעשרות על פירות אלו הוא באותה דרגת חיוב של שאר הפירות הגדלים בגינתו הפרטית. וממילא הוא יכול לדעת כולם להפריש תרומות ומעשרות מפירות אלו על הפירות אחרים שבגינתו.

להרחבת הדברים:

אכן קיים דיון בפוסקים על הפרשה מפירות שגדלו על עץ של שני שותפים האם הם יכולים להפריש תרומות ומעשרות לאחר החלוקה. כשהדיון מסתעף לשיטות ש'אין ברירה' ואז בכל פרי ופרי יש לכל אחד שותפות ולפי זה בעצם כל אחד מקנה את חלקו בפירות שבידי חברו. וממילא יש כאן תערובת של דרגת חיוב של הפירות שבבעלותו עם דרגת החיוב שהפירות שהוא זכה בהם מדין 'לקוח' לפני גמר מלאכה לאותם פוסקים שגם אז יש פטור לקוח.

אך המקרה שאתה מדבר עליו אינו דומה. כיוון שבמקרה שלנו. אין דין 'לקוח' לפירות שגדלים על הענפים שבבעלות שמעון, כי פירות אלו הם בבעלותו הבלעדית  מתחילת יצירתם, כיוון שכבר הענפים הם בבעלותו הגמורה אותה הוא קיבל במתנה מראובן. ואף שהענפים אמנם יונקים מהגזע של ראובן, אך אין פטור של 'לקוח' בגלל יניקה של ענפים כמו שאין דין לקוח על יניקה של עץ מאדמה של אדם אחר.

לכן חיוב הפרשת תרומות ומעשרות על פירות אלו הוא באותה דרגת חיוב של שאר הפירות הגדלים בגינתו הפרטית. וממילא הוא יכול לדעת כולם להפריש תרומות ומעשרות מפירות אלו על הפירות אחרים שבגינתו.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב