חרמות בכיתה

השאלה: שלום רב. לפני כמה ימים דיברתי בטלפון עם בת שלמדה איתי בסמינר, היא שיתפה אותי שאחת המורות אמרה לה שיש בת שעוברת חרם, המורה לא ציינה שם וכיתה, היא ביקשה ממני לא להתקשר למורה ולדבר איתה על זה אך למרות בקשתה התקשרתי היום למורה וביקשתי ממנה אם אפשר בבקשה להשתדל להיות שם בשבילן, לשים לב יותר למה שקורה בכיתה, לשאול את התלמידות על חברותיהן וכו'… היא לקחה את הדברים לתשומת ליבה אמרה שישתדלו.. האם זה בסדר ששיתפתי? עשיתי את זה ממקום טוב אני עצמי עברתי חרם כמה שנים לפני כ- 11 שנים שהייתי בכיתה ט', הצוות לא היה שם בשבילי, והיה לי מאוד אכפת בפרט אחרי ששמעתי על מקרה כזה – לדווח עליו, רציתי לעזור, לעשות מה שניתן כדי שבנות אחרות לא יחוו מה שאני חוויתי (שיתוף יכול להציל חיים, יש מקרים שבהם בני נוער מתאבדים בעקבות חרם). אותה בת שפגעה בי מעולם לא ביקשה סליחה. לפני כשנה ורבע סלחתי לה למרות שהיה לי מאוד קשה.. לגבי זה שהקפדתי עליה מספיק לומר בלב שאני לא מקפידה או צריך לעשות הסרת קפידות ? תודה רבה, שנה טובה ומבורכת!!

התשובה

הרב דוד אייגנר | ו' תשרי תשפ"ו 16:24

ב"ה

שלום וברכה

אני מבין שיש כאן שתי שאלות למעשה. האחת היא הטלפון לאותה מורה, והשני היא לגבי מה שעבר עלייך.

לגבי הטלפון לאותה מורה, בוודאי שנהגת נכון, חרם יכול להביא חלילה לנזק ארוך טווח, וכפי שכתבת, אף לדיני נפשות (גם לבעיות רגשיות כבדות שהן בבחינת המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים) ולכן טוב שהתקשרת.

לגבי שאלתך השניה, ישר כח שמחלת, והעיקר הוא שאת בתוכך עברת את תהליך המחילה, וזו עיקר העבודה בימים אלו, שהאדם יעבוד בנפשו על הנקודות והמטרות שהוא צריך לתקן, אין חובה לעשות הסרת קפידות מעבר לכך.

תאמרי בפה שאת מוחלת לאותה אחת ושאינך מקפידה עליה, וזה עיקר הענין.

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ

toraland whatsapp