להתבונן בתמונות נוף ולצפות בתחרויות ספורט שצולמו בשבת

השאלה: אני מבין שאם מצלמים נניח את החרמון ואת הנופים בצפון, או כל אתר אחר בשבת, יש לחכות את השיעור שעבר שלקח לו לעשות. נניח נסיעה 4 שעות, וצילומים שעה. ביחד 5 שעות, שאותם יש לחכות אחרי מוצאי שבת. אך במוצאי שבת, אין תנאי שיחזור כי חושך בחוץ, אז לדעתי אסור לצפות בסרט, האם זה נכון - שאלה בפני עצמה. אם אסור, אז יש לחכות ביום ראשון מאז שיאיר היום בשביל שיתקיימו תנאי שיחזור של נסיעה וצילום. שאלה בפני עצמה - האם חובה לכלול גם את זמן הנסיעה, או רק את זמן הצילום? ולשאלה העיקרית. אם ביום ראשון, מאוד מעונן גשום ושלג כבר בחרמון שנסגר למבקרים, וגם הכבישים סגורים לתנועה. כלומר כתוצאה מזה שוב אין תנאי שיחזור. האם ניתן להקל כאן ולראות את הסרט אחרי שיעור הזמן בכדי שיעשה (אם או בלי זמן הנסיעה שהיא שאלה בפני עצמה) או שחייבים לחכות ליום בהיר שיהיו בו תנאי שיחזור, ורק אז יהיה ניתן לחכות את שיעור הזמן הזה בשביל להתיר את הצפייה בסרט? שאלה נוספת שדומה לראשונה במהותה. נניח שבשבת אצן יהודי שבר שיא ישראלי בריצה ב100 מטר, וצולם על ידי יהודי. לכן הריצה הזאת תיאסר לצפייה ליהודים, מכיוון שהיא משהו קשה מאוד לשחזור בניגוד למשהו מבויים כמו הצגה שתותר לצפייה אחרי שיעור הזמן בכדי שיעשה, מכוון שהצגה ניתנת לשחזור. אם אחרי משהו כמו 10 שנים אותו אצן או אצן אחר ישווה את השיא השיא הישראלי הזה, או אפילו יקבע שיא ישראלי חדש. אז השיא הקודם שלא שוחזר במשך 10 שנים כבר שוחזר. האם לפי כך הסרטון של השיא הקודם אשר נאסר לצפייה בשל שנקבע בשבת, וצולם בשבת על ידי האצן והצלם היהודיים, יהיה כבר מותר לצפייה בו, אחרי שכבר שוחזר ביום חול וצולם ביום חול? כלומר האם דין הריצה תהפוך לדין צפייה בהצגה שניתנת לשחזור, וריצת השיא הזאת לפי כך תותר לצפייה.?

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | ה' חשוון תשפ"ו 23:02

ב"ה ו' מר-חשוון ה'תשפ"ו


                                                   שבת - מעשה שבת - ראיית תמונות וסרטים שצולמו בשבת



שלום וברכה

בתשובה לשאלותיך:

  1. האם כאשר אדם מישראל צילם תמונת נוסף בשבת, כגון את הר החרמון או נופים אחרים בצפון, הם מותר ליהנות מהתמונה לאחר השבת, רק לאחר שיעבור הזמן שהיה דרוש לאותו אדם לעשות זאת אחר השבת כולל זמן הנסיעה, או ש'בכדי שיעשו' הוא רק משך הפעולה עצמה ולא מצריכים להמתין את הזמן להגעת הפעולה?
  2. האם לאור ההבנה המורחבת של 'בכדי שיעשו' ניתן לומר שצילום של פעולה שלא תחזור על עצמה לאחר אותה אחר השבת, נאסרת לעולם?

תשובה קצרה:

אחת את התשובה לשאלותיך לשני המקרים שהבאת כדוגמאות לדיון.

במקרה הראשון שאתה מציין אם נניח שמדובר באדם שאינו מקפיד על שמירת שבת וצילם תמונה באקראי לעצמו, ולאחר מכן גם שלח אותה לאחרים, במקרה זה מצריכים להמתין זמן 'בכדי שיעשו' אף שהדבר נתון במחלוקת. אך אין צריך לכלול בזמן זה את הנסיעה וכדו' לפעולה זו אלא רק הזמן שלוקח לצלם את התמונה עצמה ולא יותר מכך. (למרות שכאשר צילמו במצלמת-פילם הזמן של 'בכדי שיעשו' כלל גם את זמן פיתוח הפילם, אך בימינו הזמן של 'בכדי שיעשה' של צילום תמונה הוא קצר מאוד. ואף שיש סוברים שבמקרה כזה הדבר נאסר לעולם. מאידך קיימת הדעה שבמקרה כזה אף אם הוא צילם במזיד עבור אחרים מותר לכולם ליהנות מהמלאכה מיד במוצאי שבת, כיוון שצילום בשבת זהו איסור דרבנן, ובמקרה כזה נוקטים כדעת הפוסקים שהלכה כרבי מאיר. חשוב לציין שאף אם נסיבות הצילום לא ברורות, הרי שיש כאן מס' ספקות בדין 'מעשה שבת' שהגזירה שלא ליהנות ממנו היא איסור דרבנן, לכן בוודאי שלמעשה די להמתין 'בכדי שיעשו' ביחס לזמן הצילום ולא יותר.   

שונה הדבר ביחס לדוגמה השנייה שהבאת. במקרה זה מדובר על צילום תחרות ספורט בשבת (מבלי להכנס לפרטי הפרטים שתיארת בשאלתך). במקרה זה בדרך כלל מדובר בתחרויות ספורט שמצולמות בשבת לצורך כלל הצופים מסיבות כלכליות ועוד בהקיף מסחרי וניתן להגדיר זאת לצערנו כ'תעשייה של חילול שבת'.

במקרה זה הדעה הפשוטה בפוסקים שאין מקום להקל לצפות בתוכניות אלו באופן גורף תמיד, גם לאחר שיעבור הזמן של 'בכדי שיעשו'. שכיוון שמדובר ב'תעשיית חילול שבת' כאשר חלק מערוצי התקשורת מסקרים באופן ברור עבור הצופים תוך חילול שבת המוני, מתוך מטרה לעשות רווחים, ובהתבסס על כך שאנשים יצפו בתוכניות אלו והם מרוויחים כסף ככל שאנשים רבים יותר צופים בהם. במקרה כזה לא רק שיש כאן מעשה שבת עבור אותם צופים, אלא גם הצופים שותפים במידה מסוימת כסיוע לדבר עבירה. ולכן שומר נפשו ירחק מצפייה בתחרויות שנעשו בשבת לא רק במוצאי שבת אלא גם לא בכלל ימי השבוע.


בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

toraland whatsapp