התשובה
בדיני ממונות אין להכריע ללא שמיעת שני הצדדים, בפרט במקרה כגון דא, שבו שינוי בפרטים הקטנים עשוי לשנות את הדין. עם זאת, ניתן לכתוב באופן עקרוני:
א) גם אם נכתב בחוזה שהמכירה היא במצב 'As Is', אין הדבר פוטר בהכרח את המוכר מתיקון ליקוי שהתגלה. ה'שלחן ערוך' (חו"מ סי' רלב סעי' ז) פסק, וזו לשונו:
כל הלוקח סתם, אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום. ואם פירש המוכר ואמר: על מנת שאין אתה חוזר עלי במום, הרי זה חוזר, עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח, או עד שיאמר לו: (כל מום) שימצא במקח זה הפוחת דמיו עד כך וכך קבלתי אותו, שהמוחל צריך לידע הדבר שמוחל לו בו ויפרש אותו.[1]
כלומר, החזקה היא שאדם קונה מוצר שלם ותקין. כדי שהקונה ימחל על זכותו לתבוע בגין פגם, על המוכר לפרט במפורש את המום הספציפי, או לציין בבירור עד איזה שווי של פגם הקונה מוכן למחול. סעיף כללי בחוזה אינו מהווה מחילה אוטומטית על מום נסתר שלא פורש. נוסף על כך, מבחינה משפטית, ייתכן שהמונח 'As Is' מתייחס למצב הדירה בעת המסירה ולא בעת החתימה. כיוון שהתקלה התגלתה לפני המסירה – חובת התיקון מוטלת עליכם. כמו כן, גם אם המוכר הראה לקונה את הברז ואמר שתיקן אותו, אין הדבר עומד בקריטריונים של מחילה על מום, שכן הקונה סמך על דברי המוכר שהליקוי סודר.
ב) להלכה, כאשר מתגלה בדירה תקלה הניתנת לתיקון ואינה מוגדרת כ'מום בגוף המקח', כלומר פגם מהותי בדירה, על המוכר לתקן את הליקוי ואין מבטלים את המקח בשל כך.[2]
