התשובה
שלום
נפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכו סעיף א
'ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד'.
וכתב המשנה ברורה סימן רכו ס"ק ד:
(ד) ואם איחר לברך וכו' - היינו אפילו לא ראה כלל מקודם אפ"ה אבד הברכה כיון שגדלו הפירות כ"מ בב"י אבל בא"ר הכריע לדינא [ב] דאם לא ראה מקודם לא אבד הברכה וכן משמע ג"כ בביאור הגר"א דאפילו כבר גדל הפרי לא אבד הברכה ומ"מ אם כבר גדל הפרי ונגמר כל צרכו שראוי לברך עליה שהחיינו משמע מפמ"ג וח"א ששוב אין כדאי לברך ברכה זו:
וכתב בכף החיים ס"ק ט :
'אמנם מנהג העולם שאין לברך אלא דוקא בעודם פרח דהייני כשיש בראשם כעין שושנה כפשט דברי הגמ' אבל אח"כ אין מברכין עליהם ומ"מ נראה דאם איחר מלברך ואינו מוצא עוד איננות שיש בהם פרח יש לברך בלא שם ומלכות'
לאור זאת נראה לדעת האשכנזים ,אם לא ראה עצים בפריחתם ועכשיו רואה פעם ראשונה והפרות עדין לא ראויים לאכילה יכול עדין לברך ברכת האילנות
ולדעת הספרדים יברך בלא שם ומלכות
בברכת התורה והארץ
אברהם סוחובולסקי
