נוסח ברכה מעין שלוש - על עוגיות מבצק שמעורב בו קמח מארץ ישראל וקמח מחוץ לארץ

התשובה

ב"ה

שלום וברכה וכל טוב

בתשובה לשאלתך:

הנידון בשאלתך נתון במחלוקת הפוסקים, אך למעשה כפי ששמעתי ממספר רבנים, כאשר אוכלים עוגות או עוגיות האפויות מתערובת של קמח של חו"ל וקמח של ארץ ישראל, גם למנהג יוצאי ספרד יש לחתום בסיום הברכה: 'ברוך אתה ...על הארץ ועל המחייה' או לפי חלק מיוצאי ספרד שמוסיפים גם: 'ועל הכלכלה'.

כי חתימה זו כוללת את קמח מהארץ ואת הקמח מחו"ל יחד, כפי שמצאנו שכאשר אדם מסופק אם הפירות מהארץ שנפסק  להלכה שצריך לחתום כמו על פירות חו"ל: 'על הפירות'. מכאן מוכח שהחתימה על פירות חו"ל כוללת יותר, אף שהיא חשובה פחות.

הרחבת הדברים:

שאלה זו מעשית רק לנוהגים כמנהג יוצאי ספרד שלפי מנהגם גם כאשר אוכלים 'מזונות' מחמשת מיני דגן שנאפו מקמח של ארץ ישראל חותמים: 'ברוך וכו' על הארץ ועל מחייתה', כשיש מהם המוסיפים גם בחתימה 'ועל מחייתה ועל כלכלתה'.

אך אינה מעשית ליוצאי אשכנז, היות שלפי מנהגם כאשר אוכלים 'מזונות' מתבואת הארץ אין הבדל בחתימת הברכה אלא חותמים כרגיל 'על הארץ ועל המחייה'.

והדוגמאות המצויות לשאלה זו היא כאשר אוכלים עוגיות אשר המתכון שלהם הוא תערובת של קמח לבן וקמח מלא, כיצד יש לחתום לפי מנהג יוצאי ספרד 'על מחייתה' או 'על המחייה'?

כמובן שמדובר שבעלת הבית יודעת בוודאות שהקמח המלא הוא מתבואת הארץ, כי הקמח הלבן הרגיל בדרך כלל נטחן בארץ מחטים המיובאות מחו"ל. וכמובן בדרך כלל יש יותר מ'כזית' מכל אחד מסוגי הקמח.

ומכאן לתשובה לשאלה עצמה:

כאשר אוכלים עוגות או עוגיות האפויות מתערובת של קמח של חו"ל וקמח של ארץ ישראל, גם למנהג יוצאי ספרד יש לחתום בסיום הברכה, כפי שחותמים על קמח חו"ל: 'ברוך אתה ...על הארץ ועל המחייה' או על 'ברוך אתה וכו' על המחייה ועל הכלכלה'.

כי חתימה זו כוללת את קמח מהארץ ואת הקמח מחו"ל יחד, כפי שמצאנו שנפסק להלכה שכאשר אדם מסופק אם הוא אכל מפירות הארץ או מפירות חו"ל שלהלכה הוא חותם: 'על הפירות', כמו על פירות חו"ל. מכאן מוכח שהחתימה על פירות חו"ל כוללת יותר, אף שהיא חשובה פחות.