הלימוד היומי כ"ה כסלו ה'תשפ"ו

הלכה יומית: ט' תמוז « הקודם | הבא »

הנס באבן שביקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל, ומשמעותו

ערב הכניסה לארץ-ישראל נלחמים בני ישראל וכובשים את ארץ סיחון ועוג בהנהגתו של משה רבינו ע"ה. מסופר על בגמ' במסכת ברכות נד ע"ב, שבמלחמה זו עוג מלך הבשן עקר אבן ענקית והניחה על ראשו מתוך מטרה לזרוק אותה על מחנה ישראל. אך הקב"ה היפר עצתו, כשהביא נמלים שפוררו את האבן מתוכה, עד שהיא ירדה על צווארו של עוג שלא הצליח להסירה מראשו, וכך במצב כזה הרג אותו משה רבינו ע"ה. לכן נאמר במשנה שם: "הרואה אבן שביקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל, צריך ליתן שבח והודאה לפני המקום".

המשמעות של תיאור זה בא ללמדנו גם לימוד לדורנו, כפי שביאר זאת מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בפירושו 'עין אי"ה' על מס' ברכות ח"ב עמ' 106:

"סמל הגבורה החומרית בעולם הוא עוג מלך הבשן. כאשר ראה את עם ישראל עם קטן ודל שאין כוחו כי אם ברוחו, ברוח ד' אשר עליו, ביקש ליידות אבן להורות לכל כי אין מעמד לתקיפות הרוח נגד כוח הזרוע. וכידוע התוצאה הייתה נפילתו של עוג הגיבור הנערץ שבעולם נגד ישראל שבא בכוח אמונתו ורוחו".

כלומר, הניצחון הפלאי על עוג מלך הבשן, הוא ביטוי לניצחון רוחם של ישראל כנגד אומות העולם המנסים להשמידנו באמצעות העוצמות החומרניות שיש להם. "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-לו-ה-י אבותינו".