הלימוד היומי כ"ו כסלו ה'תשפ"ו

הלכה יומית: י"ח סיוון « הקודם | הבא »

המצווה לזכור מעשה מרים, הרוכל שלימד כיצד לא לרכל

מעשה שהובא במדרש אודות הרוכל שהסתובב באזור ציפורי, והכריז: “מי רוצה סם חיים”. שמע זאת רבי ינאי וביקש מהרוכל שיאמר לו. סירב הרוכל בטענה שרבי ינאי אינו זקוק לתרופה זו. לאחר שהפציר בו רבי ינאי, נענה הרוכל וקרא לו את הפסוק מתהילים: “מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע...". התפעל רבי ינאי ואמר: בזכות אותו רוכל הבנתי את פשט הפסוק. ויש לשאול: מה חידש הרוכל בפסוק שרבי ינאי לא הבין זאת עד כה?

משיב ה'כתב סופר': שלרבי ינאי היה קשה מדוע דוד המלך הקדים בפסוק את המילים: 'מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע'. הרי פשוט שמי שחפץ בחיי רוח ופרוש בעולם הזה, יימנע מלדבר לשון הרע? שהרי אינו נמצא בחברת בני אדם ואין חשש שיבוא לקנאה ושנאה ותחרות?!

השיב לו הרוכל: אכן, אנשי מעלה כמוך שפרושים מחברת בני אדם קל להם להיזהר בכך. אבל אני מדבר על רוכלים ואנשים כמוני שמסתובבים ממקום למקום כדי למכור את תוצרתם ונמצאים בחברת בני אדם, אך 'חפצים בחיים' של שלווה גם בעולם הזה. הם צריכים לדעת איך לדבר דברים טובים: בלי קנאה ושנאה ולשון הרע ורכילות. במקום זאת יקשיב לאנשים, יחזק אותם, ישמח אותם, והכל על פי כללי ההלכה. אך לשם כך צריך ללמוד הלכות 'שמירת הלשון', כדי לדעת איך לדבר בחברת אנשים. לכן לקראת בסיום התורה היא מזכירה לנו "זכור את עשה ה' א-לו-ה-יך למרים..."'.